יתרת זכות בחשבון הנפש

"העם בישראל הולך והופך אלים יותר ויותר."

זה משפט ששומעים אותו יותר ויותר ויותר אלא, שזה לא אומר שזה יותר ויותר נכון. זה רק אומר, שזה משפט שאומרים אותו הרבה.

העם בישראל הוא כנראה העם הסבלני ביותר, שניה אולי רק לשבדיה ההתאבדותית.

קשה לבחון כל אדם בארץ ולראות כמה כושר סבילות יש לו – אבל ישנה אינדיקציה די מובהקת:

ההתנפלות ההמונית על אידיוט אחד שקילל אברמוביץ אחד. אם זה כל מה שיש לכם עלינו – זו הוכחה ניצחת לכך שהעם בכללותו קדוש כמעט.

נכון, יש את ה"כיבוש". הכיבוש הוא מצב שאינו פתיר כרגע, לא תלוי רק בנו אלא גם בנכבשים והוא בוודאי לא חטא נוצרי קדמון שבגללו כל אזרח ואזרחית במדינה אשמים בגללו בכל דבר ועניין סובלנות נמדדת מול מה שמאתגר את הסבלנות. ויחסית לכל האומות – האתגרים שלנו עצומים, ואנחנו עומדים בהם באופן מופתי – יחסית.

ישראל הוקמה, ברובה, על ידי מעט מתיישבים שקלטו הרבה ניצולים שבורים, מרוסקים ומחוסרי כל – מאסון טבח העם. והצליחה להשתקם ולשקם.

נכון, לא בצורה מושלמת, גם יש הרבה מה לשפר – אבל נס בכלל שזה עבד.

הקליטה נעשתה גם תוך כדי מלחמה נוראית בצבאות ערב סדירים, וצלחה עוד בזמן המלחמה, ישראל עמדה מול אתגר נוסף – קליטת חצי מליון יהודי ערב, שגורשו ממדינותיהם באלימות גזענית. למרות השוני התרבותי הרב, והמרירות של אכזריות כור ההיתוך – הקליטה צלחה. אנחנו חיים יחד- אשכנזים מכל תרבויות אירופה השנות ומזרחיים מכל תרבויות ארצות ערב השונות – מהכפרים ומהערים – חורקים שיניים אבל מנהלים חברה יחד, מתחתנים זה עם זה ונולדים ילדים שכבר קשה לדעת מה תמהיל מוצאם.

היה קשה, לכולם, אבל צלחנו.

ישנם מתחים עדתיים, עולים כעסים ישנים, אבל אנחנו עדיין עם אחד. ישראל שוברת הרבה שיאים, אחד מהם -הוא שיא ברב-תרבותיות. לכנות אותה "גזענית" ו"שבטית"- זה שקר מרושע. רוצים לדעת מהי מדינה גזענית? מדינה גזענית היא מדינה שאין בה מתחים גזעניים – כי רק "גזע" אחד מורשה לחיות בה. או מדינת אפרטהייד – כמו סעודיה – שמחזיקה עדיין בעבדים מ"גזעים" "נחותים".

ישראל היא מדינה עם מתחים גזעיים כי יש בה מכל סוג ומכל תרבות בעולם כמעט. ועדיין- ישראל מתגברת וכולם משתפים פעולה יחד. פחות או יותר.

ישראל היא מדינה זעירה , בלב מזרח תיכון מוסלמי מטורף משנאה אנטישמית, שפתח בכמה מלחמות עם כוונת שמד – ב70 שנות קיומה. נצחנו במלחמות, זכינו לשרוד- ובהזדמנות הממשיות היחידות – גם ויתרנו על שטחים למען השלום.

ישראל מתמודדת בהצלחה עם מיעוט ערבי גדול שאינו אוהד את המדינה וחלקו מזדהה עם אוייביה. שני הצדדים חורקים שיניים, וממשיכים לחיות בדו-קיום.

העולם המוסלמי מתעב את ישראל ואת היהודים באופן המתועב והגזעני ביותר, מעולם לא חדל לנסות להשמידה, גובה ממנה מחיר דמים כואב מצד הטרור האיסלמי כבר מאה שנה. לכן, ישראלים אינם נוטים לחבב ערבים. אבל בכל רגע נתון ישראל מוכנה לוותר על הדם הרע והכעסים – ולפתוח דף חדש.

ישראל מחנכת את ילדיה לשאוף תמיד לשלום. בכל מאה שנות קיומו של הסכסוך, קמו לישראל כמה טרוריסטים משלה. זה חבל, אבל כמותם זניחה. וכל אחד מהם הוא טראומה לאומית. הלוואי על כל אחת מאומות העולם- חשבון הנפש הישראלי.

למרות זאת, הציבור בישראל שותק. הוא מתמרמר כאשר עיתון במימון משפה עם עבר נאצי, ואות מפות מגבלס,  מכפיש אותו דבר יום ביומו כבר עשרות שנים. מתמרמר, אבל משלים.

הציבור בישראל רואה בטלוויזיה חברי כנסת ערבים- שמכנים עצמם "פלסטינים" – משתלחים בגסות ופראות במדינה שלו, שהוא אוהב, רגיש לה, קשור אליה- ושונא אותם. לא משום שהם ערבים אלא משום שהם מזדהים עם שונאיו. העם מקלל אך לא מרים יד.

באיזה עוד מדינה היתה יכולה להיות תופעה שכזו? לציבור בישראל מגיע צל"ש!

תושבי דרום תל אביב, האוכלוסיה החלשה ביותר בעיר, רואה בעיניים כלות כיצד מאה אלף מתנחלים מוסלמים ופאגנים מאפריקה משתלטים להם על כל המרחב, מנתצת ברגל גסה את הקהילה היפה שהצליחו להקים בקושי- קהיליה של עזרה הדדית בין אלו שאין להם כלום. כשהם יוצאים להפגין – הם סופגים עלבונות מהשבעים הצבועים. וגם מהמסתננים, בחוצפתם הבלתי נתפסת.

ואז הם רואים תופעה, שלא תיאמן! כל עשרות השנים איש לא נרתם לסייע להם, בקשייהם -ואילו עתה – גדודים של מתנדבים שוחרי טוב ומרופדי כספים זרים נוהרים להעניק סיוע, חיבוק, אהבה אין קץ – לילדי האוכלוסיה שחמסה את שכונותיהם!

כשהם מתקוממים – הם הופכים להיות היצורים המתועבים עלי אדמות. בעיני מי? בעיני צדקנים ממרקי מצפון על חשבון התושבים הסובלים. חוסר הצדק המשווע הזה הניב מקרה אחד של זריקת בקבוקי תבערה לתוך גנים סגורים – בלילה שלא עשו נזק אפילו לרכוש אבל מאז מכנים אותם "שורפי ילדים" …

אכן, הציבור הולך והופך אלים – ככל שתוקעים לו עוד ועוד ועוד אצבעות ישר לתוך העין. על הרבה פחות מזה – ישראלים שבעים "מבינים" מחבלים פלסטינים. גם זה מצטרף למרירות של תושבי תל אביב. ומניב הפגנות אלימות שבהן המנהיגה שלהם, שפי פז – האדם האלים ביותר בארץ – משליכה ביצה על בניין ריק -שורפת תמונה – ונעצרת על אלימות…

[זו אותה שפי, שכשהצעתי לה להביא תרנגלות לכפרות להפגנה – נזדעקה בבהלה אמיתית " ומה יקרה אם ידרסו לי!?"].

הציבור הזה הוא קדוש.

בכל מקום אחר – החיכוך הבלתי נסבל הזה היה מערים גופות. הציבור האלים בישראל נרתע אפילו מלהפוך תרנגולת- לשניצל. הציבור בישראל מבחין, שאינספור עמותות שוחרות את רעתו, מוציאות את דיבתו רעה, מלשינות עליו לאנטישמים בעולם, מפלילות אותו במתכוון, מפלילות חייל צעיר ומסגירות אותו למשפט לעיני עולם לא אוהד. מפקירות אותו בשל ספק טעות בשיקול.

הציבור מתפוצץ, מפגין קצת, ומשלים עם רוע הגזירה.

לא יודעת, עד מתי. אל(!) תמתחו יותר מדי את סובלנותו של העם הזה!

הציבור בישראל שחי בהתנחלויות סובל יום יום מעשרות ניסיונות להרוג אותו (כן,עשרות) מצד האוייב, ומהסתה פרועה כנגדו מצד עמו. הם לא מבינים, וגם אני לא, מדוע קהיליה שלמה שחיה בסכנה מתמדת (ובכך סופגת עבורינו, תושבי המרכז, את מרבית הריקושטים של השיטנה המוסלמית) שמעבד את אדמותיו, אדמות המורשת בת 3000 השנים, שמדינת ישראל – ודווקא ממשלות השמאל הן ששלחו אותו לשם – מדוע הוא כל כך שנוא. יש למישהו פה תשובה?

מדוע אלפי טרוריסטים לפסטינים הם "בודדים" – למרות שידועה לכל ההסתה הפראית של הרשות לרצח יהודים. יהודים באשר הם – ואילו שם – כל ילדה עם טושים נחשבת ארגון טרור וכל המתחלים – פושעים ומתעללים בפלסטינים אומללים וחפים שפשע?

חפים מפשע גם כאשר הם חוגגים ררצח של משפחה שלמה – משפחת פוגל, רצח של תינוקת -שלהבת פס, רצח של נערה במיטתה, הלל היפה להלל, ז"ל?

הם לא תופסים מדוע "טרנספר" היא המילה הגסה ביותר בשפה העברית- ובה בשעה – הדבר ה"מוסרי" ביותר הוא פינוי חצי מליו ציונים יצרניים, חקלאים יהודים שמשרתים בצבא – כדי למסור אדמות מורשת של המולדת לעם נחשל, אלים, רצחני, לאויב – סתם כך – אפילו ללא הסכם שלום.

גם אני אינני תופסת זאת.

ואתם?

אין בשום מקום בעולם כל כך הרבה "פעילים חברתיים" הפועלים למען זכויות אדם. הם אמנם טועים ומוטעים – אבל איך עולה על דעת מישהו לכנות את העם הזה – אלים וגזעני – אם יש בו כל כך הרבה פעילים שוחרי טוב?!

הטענות של אותם פעילים כלפי העם – הן סתירה עצמית מעצם קיומן. הרי לא ייתכן שכולם יהיו פעילי עמותות? מישהו צריך גם לעבוד במדינה הזו, לשרת בצבא?  מה עוד את ם רוצים מהעם?! פעילי עמותות זכויות אדם הם ההוכחה לקיומו של רגש מוסרי נעלה, בעם אולי, נעלה מדי.

הציבור הישראל הולך והופך אלים יותר.

יותר, ממה?!

איזו חברה נדרשת לעמוד באתגרים שכאלו, ולהשאר ברובה צייתנית, קולנית אך אלימה לעיתים נדירות כל כך? לעם החבוט, השנוא כל כך – מתוך חוסר צדק משווע כל כך – העם הזה הוא העם הכי לא אלים בתולדות האנושות ביחס לאתגרים שניצבים מולו. אולי רק הנוצרים הקדמונים – שששו אלי הטבח שנעשה בהם.

במחשבה שניה – גם הם היו יהודים.

העם הזה לא הולך ונעשה אלים יותר – המציאות היא שהופכת יותר ויותר ויותר אלימה אליו, והעם הזה נושא את הצלב, מתקדם מחוסר צדק , לחוסר צדק גדול יותר, מאתגר יותר – ועדיין הוא חושק שפתיים, מקלל, ומתחיל שוב מבראשית. המדינה הזו, העם הזה, הוא העם הסבלני ביותר עלי אדמות.

אנחנו עם נפלא, עם, שהאנושות כולה יכולה להתפאר בו. עם, שחי בתוך מזרח תיכון המקדש את המוות- שהוא לבדו מנהל מלחמה תמידית כנגד המוות: המוות שמייחלים לו, המוות ממחלות -באמצעות פיתוחים רפואיים – תרומה לכל העולם, מוות מצמא – על ידי פיתוחים חדשניים להתפלה, מוות ממלחמות – בפיתוח אמצעי הגנה, מוות מרעב בתרומת יידע חקלאי לאפריקה ולמדינות מחשלות, משלחת מישראל היא תמיד בין הראשונות לתרום מהיידע בחילוץ באיזורי אסון ומוות בכלל- על יידי ייצוא של הגת יהודית שאין הומנית ממנה.

אני אוהבת אתכם, עם שלי, גאה להיות איתכם, בזמן ובמקום הנפלא, התוסס כולו מרעיונות, מפולמוסים, "עם של פילוסופים" – כפי שאפלטון כינה אותנו. אנא, אל תניחו לקנאים מחוץ ולרפי נפש מבפנים – להסתיר לכם את האור הזוהר מכל אחד מאיתנו. מגיע לנו להיות יותר טובים אל עצמנו.

הרבה, הרבה יותר טובים ממה שבכלל הרשינו לעצמנו עד כה הרימו ראש, הביטו סביב, כל כך הרבה מה לאהוב. זה אנחנו. הישראלים ! עם חופשי בארצנו, ארץ ציון ירושלים. וכל מי שלא מוצא חן בעיניו – כל מי שיהודי גא נראה לו כמנוגד לחוק טבע, מוזמן ללכת להתרבות שלא כדרך הטבע. אמן.

‏שישי 28 אוקטובר 2016