אירופה האחרת

זה תפס אותי פתאום בהבנה רגעית שכבר שנים לא נתקלתי בספר צרפתי חדש וטוב מהמסורת שהביאה לנו את פלובר, זולא, פרוסט.

ומה קרה להגות הצרפתית? איפה הקאמי החדש? הסארטר? זו זירה שנותרה כמעט ליהודים בלבד, ברגסון, יעקב דרעי (דרידה), עמנואל לוינס, ברנרד אנרי לוי, או הופקרה לפוסטמודרניסטים כמו דלז וגואטרי- הפסיכי והפסיכיאטר שלו, לאקאן הקשקשן, אלתוסר שחלם שאישתו היא כובע ורצח אות מתוך שינה…כל אחד מהם, בעקבות פוקו, טורח מאד להחריב את כל המסד האינטלקטואלי במתכוון, מתוך אידיאולוגיה.

כמו כן כבר מזמן לא ראיתי תוכנית טלוויזה אינטלקטואלית כמו של פיבו.(הוא עוד חי?)

ומה האינטלקטואלים של גרמניה עושים היו? איפה ההיגלים והקאנטים החדשים, או לפחות ההיידגרים, נאצי, אבל משכיל (במיוחד עם גבו של מורו, הוסרל, שאת הקריירה שלו השמיד)?
הדבר החשוב האחרון שהוציאה גרמניה היה את פרויד היהודי שמשפחתו הושמדה בשואה. ובמדע את איינשטין שנמלט ממנה בתיעוב עוד הרבה לפני שהתגלה פרצופה. נשאר רק הבר היהודי, ממציא הציקלון בי.

מרקס בן ה150 שנה שולט עדיין בכיפה עם יורשיו הנאו -מרקסיסטים חברי אסכולת פרנקפוקט היהודים כולם שרואים בכל התרבות "מבנה-על" שנועד לשיעבוד האדם ולכן "אידיאולוגיה" משמע תודעה כוזבת, מבלי לראות שהם עצמם אידיאולוגיה – ושתלטנית מעל ומעבר לכל אחת אחרת? .

אולי זה רק אני, אבל לא נתקלתי בהגות רצינית חדשה בזמן האחרון שהגיעה מאירופה בכלל.
איטלקי אחד, אומברטו אקו הוא אכזבה אישית שלי. ריצארד רורטי מעניין, זו האמת, אלא שנדמה לי שהוא בכלל אמריקאי. אה. יש גם את סלבו ז'יזק, שהוציא שם רע מאד למושג "קשקשנות".

בריטניה אולי? מעוז השכל הישר וההוגים החברתיים ההומניים כמו הובס, לוק, אדם סמית' הסקוטי, ג"ס מיל? יש רק אחד, אולי, מרקסיסט. שכחתי את שמו.

מה נותר?
שוויץ נתנה לעולם את האולר ואת דה-סוסיר, השני התגלה כמסוכן יותר. שלא באשמתו אמנם. בלגיה? דומה, שאפילו השוקולד כבר לא מה שהיה.

מה נותר באירופה אחרי שנפטרה מהיהודים שלה?! איפה המדע החדשני? המוסיקה הקלאסית? הספרות? השירה?!

מזה זמן, אני שמה לב שלמעט אידיאולוגיה מרקסיסטית (להזכיר לכם שגם זה היה יהודי?) , איחוד אירופי מטורלל שעסוק בלקבוע מאות תקנים לוילון רחצה, והסצינה בברלין- אירופה לא הציעה שום דבר מעניין לעולם מאז מלחמת העולם השניה.

כבר שנים שיותר מעניין לקרוא ספרות ישראלית. ישראל מובילה במדע וטכנולוגיה, שנייה רק לארה"ב במספרים, לא באחוזים, בהמצאות. חידושים ברפואה, גם להבדיל, בטכנולוגיה צבאית. וגם בכללי אתיקה של לחימה. ההם שם – טובים רק בניסיונות להכריח אותנו לפעול על פי המוסר שאנחנו הבאנו לעולם בתחום הזה.שהדת שלהם עדיין רואה ביהודי אחד, שאנחנו השלכנו מעל פנינו – את האלוהות שלהם?

איפה אירופה? דומה, שכל מה ששומעים  ממנה בעשורים האחרונים זה רק תלונות על ישראל? ואולי פה התשובה. הם נמקים מכעס וקנאה בראותם את היהודים שאתום סילקו באכזריות שלא תיאמן כדי לעשות מקום למוצלחים שלהם, והסתבר שאין תור ארוך למלא את החלל. אין תור בכלל, למעט תורים ללחם באוטופיה המרקסיסטית לשעבר.

פתאום קלטתי את זה, ששום דבר מעניין מאירופה כולה לא קרה לי כבר ממש ממש מזמן, ומה שכן- נוצר לפני המלחמה הארורה, או אחריה – על ידי שארית הפליטה…

עכשיו פחות מפתיע אותי החבירה הזו לאיסלם. זה לא כזה פער עצום בתרבות. האירופים מוכי רגש הנחיותות, האשם, החרטה והאכזבה העצמית הזקוקים לנחותים מהם כדי לשקם את האגו ולהשמיד שוב את העם שרומם אותם בארצותיהם עד שנתקפו זעם, קנאה וחרון ועברה – אך שבמקום להשמיד את אלו שהציבו אותם אל מול עליבותם, רק הקיאו אותם החוצה, ואלו כבר לא מפארים את אירופה, אלא את מדינת היהודים הפצפונת,
לדראון עולמם של הקנאים.
כך שאת מירב הכוחות האינטלקטואלים שלהם הם משקיעים עתה בהמצאת חוקים מיוחדים רק לישראל ואת כספם- באינספור ארגונים ועמותות שנועדו להחריב את הפלא – כי צריך להיות שיוויון, ולא ייתכן שיהיה עם אחד שהוא כל כך הרבה יותר מוצלח כך שלא יפסיק להביך את העולם.

זו, כך אני מציעה, נקודת המוצא להתבוננות במצב הפוליטי העולמי. לדעתי זה מסביר הרבה מאד תופעות שלא היו מובנות לי עד כה.

גמר חתימה טובה חברי היקרים. וביום שבו אנחנו מבקשים סליחה, אל תשכחו שלעולם יש הרבה מה לבקש את סליחתנו.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: