הרעיון הפשוט, הגאוני והמפלצתי של ארגוני קרנות:
כל פעולה של אדם היא בבחינת הוצאת אנרגיה. האנרגיה הזו מתורגמת בסופו של דבר לכסף. זה מה שנקרא: עבודה
ברור לחלוטין, שעבור עבודה צריך לשלם שכר.
אלא אם – הצלחת לשכנע עובדים להפוך ל"פעילים" ("אקטיביסטים") על ידי כך ששיווקתם להם רעיון , שאותו הם מוצאים כראוי , ועבורו הם מוככנים לעבוד בחינם.
תחת הגדרה זו נמצאים כל "פעילי הזכויות" באשר הם בעולם.
חישבו. אדם רוצה להתנדב לעמן מטרה. שיתנדב.
לשם מה נחוץ לו ארגון?
מכל העבדים המטומטמים שפועלים במרץ על חשבונם, על מנת להגדיל עוד יותר את החשבון של מגא-אולטרא-קפיטליסטים – המטומטמים ביותר הם אלו הפועלים כנגד "הכוח".
הכוח, נתפס אצלם כמנגנוני המדינה הדמוקרטית. אין הם מוכנים לסבול את העדר החירות תחת שלטון, בעולם קפיטליסטי
הפעילים הללו מארגנים מחאות והפגנות – מושכים לעצמם עוד ועוד תומכים, עוד פעילים, עוד כוח אנושי, עוד אנרגיות שמשמען עוד כסף.
לאחר שמנהיג כזה הצליח לאסוף לעצמו עוצמה אנושית שתומכת בו – זה הרגע שבו נכנס ה"כוח" לפעולה – קונה את המנהיג. על כל האידיוטים השימושיים שבאים איתו. וכך הופך הפעיל החברתי לחלילן מהמלין שמוביל את כל המתקוממים כנגד ה"כוח" – היישר לזרועותיו של הכוח האולטימטיבי. שהולך וצובר עוד ועוד כוח – ככל שקיימים יותר אנשים שמוכנים לעבוד בחינם – כנגד "כוח"
את התופעה הזו ראוי לכנות אותה בשמה: סתו שפיר
להשאיר תגובה