אנלוגיה: למה הדבר דומה?

מהי אנלוגיה נאותה?

מה שהתניע אותי היתה הקביעה של ערד ניר, שישראל היא המדינה הכובשת האחרונה הקיימת, בעולם.
טענה אנלוגית אומרת שמשהו (לא מובן עדיין) הוא הוא כמו משהו אחר (שכבר מוכר ומובן). כך, אנלוגיה היא רדוקציה למוכר. והיא בת הדודה של הדימוי והמטאפורה.

מטאפורות הן עיקר השפה שלנו. ולא רק השפה, אלא עיקר המדע. אין באמת דבר כזה בעולם "כוח" או "אנרגיה" – אלו מילים השאולות מתוך המוכר. "כוח עבודה" שצריך להשקיע כדי להזיז סלע הוא כוח מוכר. באנלוגיה, זו "אנרגיה". כל הטקסט כזה מלא מטאפורות מתות. אפילו המילה "שפה" היא מטאפורה ששאולה מהמילה המתארת את שתי השפתיים שאיתן אנחנו מדברים

הפילוסופיה של המדע מכירה בשתי צורות להיסק: הדדוקציה והאינדוקציה.

האנלוגיה היא כלי חשיבה, שמוביל להסקת מסקנה, אך לא למסקנה עצמה. אין שום הבנה נוספת בטענה "מילים זה כמו אקדח" לכשעצמה, אלא אם מתלווה אליה גזירת מסקנה: מילים יכולות להרוג.

הבעיה עם אנלוגיה היא, שהיא כל כך עתיקה עד שלכולנו נדמה שקל לעשות אותה: בתקופה טרום מדעית, אנשים סברו ששורש עם דימיון לאיבר מין גברי – הוא תרופה טובה לכח הגברא.

מגוחך? חישבו על כל המוצרים על המדף במרכול, שהאריזות שלהם מעוצבים בצורת ההבטחה השיוקית שלהם. תרסיס לריח ורדים יראה ורד על האריזה. על אריזות קונדומים לא מצויירים אין-ילדים, אלא זוג אוהב.כי זו ההבטחה השיווקית. פרסומת למכונית לא תראה (רק) ת המכונית אלא את הדוגמנית, שמי שמוכן להוציא הון על מכונית פאר – חושב שישיג באמצעותה

בעולם טרום מדעי ששבו חי ופעל בורא, אנשים סברו מתוך הגיון , שהבורא יכוון אותם למצוא את התרופה הנכונה כמו שכל משווק יציג את סחורתו על ידי צורת האריזה. כך שהאנלוגיה כאן היתה אולי מוטעית אבל היא היתה ראציונלית ונכונה.

אנחנו עדיין משתמשים באנלוגיה כשיטת מחשבה , לעיתים ללא מחשבה.
כל עוד אנלוגיה היא רדוקציה למוכר, היא מועילה מאד. רק השבוע הסביר לי שחף תופעה מוזרה מתורת הקוונטים על ידי אנלוגיה לפטיש מכה בסלע. והבנתי (אבל שכחתי ..)

אנלוגיה נאותה תהיה כזו שמייצרת הקבלה בין מהויות בסיסיות.

כדור טניס הוא לא כמו תפוח למרות ששניהם עולים וצהובים , ובאותו גודל , ומי שלא מבין זאת, כנראה לא נוטל את הכדורים שהפסיכיאטר רשם לו

עצרת כנגד מסתננים לא חוקיים בדרום תל אביב אינה דומה, ולכן סממן לנאצזים [כפי שטענה פרופסורית אחת ] כי הנאצים לא זכו במוניטין הרע שלהם בשל "נאומים בככרות" אלא בשל רצח עם מתודי ולחלופין, אינספור עצרות אחרות עם "נאומים בככרות" – לא הובילו בסופו של דבר למחנות השמדה.

אספקט חשוב נוסף: רזולוציה
ככל שהרזולוציה של המבט נמוכה יותר, כך כל דבר דומה לכל דבר אחר. כך גם ניתן להשוות כל אדם – לכל אדם אחר. כי בני האדם , בסופו של דבר די דומים זה לזה ממילא.

ברזלוציות גבוהות מדי, שום דבר לא דומה לכלום. גם לא בני אדם, כי, בסופו של דבר, כל אדם הוא מיוחד, חד פעמי וייחודי .

כך שלעשות אנלוגיה כדי לגזור ממנה מסקנה נאותה – נחוץ לתת את הדעת לכך שההשוואה תהיה על פי מהות (דבר, שאין מסובך ממנו לחצוב) וגם על פי רזולוציה מתאימה. וזה מאד קשה. כי לכל תופעה ולו הפשוטה ביותר יש אינספור פרמטרים. במידה מסויימת ה"כיבוש" הישראלי דומה לעוד עשרות כיבושים, ובמידה אחרת של רזלוציה, הוא יכול להחשב לייחודי.
תלוי באיזה פרמטרים של מהויות הדובר ירצה להשוות, ומהי הרזולוציה.

ישראל דומה לכל המדינות הכובשות בכך שיש בהן עם שדורש לעצמו עצמאות, וייחודית בכך שהיא המדינה היחידה שבה מדינה יהודית "כובשת" את הפל-טינים .

לכן דיונים על משפטי אנלוגיה הם לעיתים קרובות לא פוריים בכלל. וכשמישהו עושה השוואה מופרכת , כזו, שסוטה מאד הן מתנאי המהות והן מתנאי הרזולוציה הסבירה – פשוט אל תתווכחו איתו. זה ברוב במקרים בבחינת מכרז תפור שבו מישהו סימן מראש את המסקנה הנגזרת הרצויה לו – ורק אז הלך לחפש את הפרמטרים הנוחים לטיעון שלו.

עם כזה אין טעם להתווכח – כי אין שום סיבה לחשוב, שהוא לא ימשיך לעשות את אותו הדבר לנצח: קודם כל לדעת מה האמת ואחר כך "לבחון" אותה באותו אופן סלקטיבי גם בהמשך. כלומר, סתם שמוק.

ומל מקום, נסו להמעיט בטיעוני אנלוגיות. לא ניתן ולא רצוי להמנע מהם בכלל, אבל שימו לב – שממש לא פשוט לבנות טיעוני אנלוגיה נאותים.