נאורות, מהי לא

maxresdefault.jpg
נאו-נאורות

אחרי הפעם השלישית היום שאני שומעת שהנאורות זורחת היישר מתוך האחוריים של השמאל ובימין ישנה רק חשכת חמי ביניים, בואו נזכר מהי נאורות:

נאורות

כולם מכירים את המסה של קאנט: נאורות היא היציאה של האדם מחוסר הבגרות שהוא האשם בה עם הקריאה לחשוב באופן עצמאי. וה"אזור אומץ!"
אבל באופן יותר מסודר וכללי:

הורד (4)
עמנואל קאנט. נאורות ישנה

נאורות היא:
1. תנועה במאות 17-19- "זרם הנאורות"
2. ההפך מ"נחשלות".

הדוגמה הטובה ביותר לההפך מנחשלות היא יוהאנס קפלר. קפלר, אסטרונום גרמני מהמאה ה-17 פעל בעיקר במצפה הכוכבים בפראג – שעמד לרשותו לאחר שברהה מת במפתיע.

קפלר ידע את מה שכל האסטרונומים המלומדים והשפויים ידעו מאז ימי אריסטו ותלמי, והכנסייה עצמה אימצה כאמת אלוהית: מסלולי הכוכבים נעים בעיגול מושלם. זה גם ההסבר היחיד המתקבל על הדעת הניגזר משלמותו של אלוהים. אלא, שעל פי מדידות חוזרות ונשנות – המספרים הסתדרו כך – שהמסלול של מאדים – אליפטי. ואין לך דבר מטונף יותר בגאומטריה מאשר אליפסה. עד היום, המילה "אליפטי" היא קללה חרופה בפי מלומדים דוברי בריטית

לאחר שבדק היטב, קפלר בחר בעובדות ובמתמטיקה – על פני מה שמתבקש מתוקף האמונה באל, על פני כל הידע הקוסמולוגי בן 1000 השנה: הוא דבק במה שהתבונה שלו גזרה מתוך תצפיות ועובדות. וצדק, כמובן.

זוהי הנאורות. הנחשלות היתה, לו היה נכנע למה שאמר אריסטו והחכמים הגדולים לפניו ומתעלם מעובדות ברורות שלפניו.

נאורות היא ההנחה, שקיימת אמת אחת מוחלטת, שבעזרת מתודה נכונה – האדם יצליח לבסוף לדעת הכל. 

נאורות היא הקביעה, שאין בעולם נושא שאסור לחשוב עליו, כולל רעיונות כפירה.

נאורות היא ההבנה שלכל אדם, שר או פיאודל – ישנה אותה תבונה- ולכן לכל אחד מגיעה השכלה – וכל אחד יכול להתרומם מאשפתות ולהיות ז'ן ז'ק רוסו החדש.

ומכאן מעין הד לרעיון האווילי והסותרני – "קבלת האחר".

"קבלת האחר" של הנאורות היא הרעיון שגם מדלת העם יכול לצמוח ניוטון חדש – כי אין "דם כחול". אך מנגד – קריטריון הקבלה הוא שהאחר מתאים את עצמו לעקרונות הנאורות – ולא – שהנאורות חייבת להתאים את עצמה לכל רעיון עיוועים רק משום שמישהו הגה או בא מתרבות אלילית נחשלת.

נאורות היא ההבחנה האוניברסלית והאובייקטיבית בין מושגי הטוב, והרע. שיאה היא הצווי הקטגורי של קאנט – שמניח כמובן מאליו – שכל אדם מסוגל להבחין באותם ערכים ולדעת מהו הטוב ומהו הרע. ושאלו יהיו עבור כולם אותו טוב ואותו רע.

האדם הוא סוכן מוסר. וקובע את ההתנהגות המוסרית לעצמו בלבד. ולא מסה לעשות חשבונות נפש לנפש שאינה שלו.

נאורות היא הגילוי של דקראט (שקאנט השלימו) שהיקום והבנתו עוברים דרך התבונה האנושית, ושקיים "סובייקט קארטזיאני" – ה"אני" המוצק – ששולט על היכולת לעבד את המידע ולהכיר את הטבע על בוריו באמצעות שכל ומחשבה הגיונית עקבית, שמרחיקה מטעויות על ידי הכרת טווח היכולת (הבדלה מובחנת וצלולה בין רצון ליכולת) ומושגים המוגדרים באופן צלול, בהיר, ברור ומובחן.
זהו ההומניזם (ב"האינציקלופדיה של הרעיונות" אין ל"הומניזם" אפילו ערך משלו. אין הומניזם בפוסוטמודרניזם)

נאורות היא גם רעיון הקידמה: לא פוסלים רעיונות חדשים – (אבל בשום אופן לא מקבלים אותם רק בגלל שהם חדשים . זה – כמעט דבר והיפוכו).

מה לא נאורות

השמאל היום הוא תנועה פוסטמודרנית פרוגרסיבית, בין אם שמאלנים מודעים לכך או לא.

lutkamarssi
נאו-נאורות

הפרוגרסיביות ("קידמתיות") היא ניכוס של מושג הקידמה, ששייך לנאורות, אלא שהוא למעשה הולך כל הדרך חזרה לטרום-נאורות, קרי ימי הביניים -אבל לא אלו של גאוני הסכולסטיקה אלא של ההמונים הנבערים עם הלפידים, אלו ששורפים מכשפות.

הפרוגרסיביות מצד האחד הוא פוסטסטרוקטורליסטי (פוקו ושות'). מצדה השני, היא דור חדש של מרקסיזם

מהצד הפרוגרסיבי:

אין אמת מוחלטת. אין אמת בכלל. כל אחד והאמת שלו. זה רלטיביזם. ההפך מנאורות.

כל בני האדם שווים ולכן אין תרבות אחת טובה מהשניה. הנאורות  הליברלית, לעומת זאת, ראתה עצמה, בצדק, כתרבות האחת הגיונית וראציונלית אשר מוכנה לקבל כל אחד מכל מעמד – ובתנאי שערכיו יהיו ערכי הנאורות.

השמאל היום רואה בערכי המערב הנאור והליברלי את הרע בהתגלמותו:  תרבות קלוניאליסטית, שוביניסטית, "מהותנית", פאשיסטית – הרע המוחלט.   זאת למרות ששום דבר לא אמור להיות מוחלט שם,  אבל אין להם בעיה עם סתירות לוגיות בדיוק משום שהם אנטי-הנאורות. ההוגים הפוסטמודרניים ראו עצמם מעל להגיון. ההמונים, תומכיהם, נמצאים כבר הרחק מתחת לו…

מהצד המרקסיסטי:

החברה היא שמכוננת את הפרט – ולכן אין יותר סובייקט קארטזיאני. הפוקואינים וממשיכיהם למשל אדוארד סעיד, (וכאן הקטילה שלו) טוענים מעבר לזה – אין סובייקט בכלל – זו המצאה של הנאורות.

ומכאן גם שהומניזם נתפס כנאיביות מפגרת על ידי פרוגרסיבים (אלו שמכירים ומבינים מה שהפה שלהם פולט – קרי ההוגים של הפרוגרסיביות).  אין אדם, ישנה רק חברה. האדם אינו אחראי למעשיו תחת פוליטיקה של זהויות: ("בבסיס המונח עומדת ההנחה כי סוגיית הזהות חורגת מן המסורת הליברלית ואינה מתייחסת לעולמו האוטונומי של הפרט. סוגיה זו נבחנת עתה על רקע שייכות היחיד לקולקטיב. הזהות הקולקטיבית נבנית באמצעות ההבדל שהיא מקיימת מול קבוצת זהות אחרת" (Rutherford))

אם הוא  שייך למיעוט "מודר משיח" הוא לעולם אינו אשם בכלום. אם הוא שייך למעמד פריבלגי – הוא אשם, לא משנה מה.

מהצד הפוסט סטוקטורליסטי (והפנומנולוגיה "נקודת מפגש אחרת היתה ההתנגדות לתיאוריות המציבות את הסובייקט במרכז, דוגמת הפנומנולוגיה או האקזיסטנציאליזם.)

אין "אדם" כי אין לכידות בין כל המופעים "שלי" – יש רק זרימת טקסטים אינסופית מכוננת על ידי מוסדות שיח.

בורות  היא החטא המוחלט בנאורות, בפרגורסיביות- הבורות מבורכת: אי ידיעת תכני המערב משמעו – נשמה נקייה מפני הטיות גזעניות, קולונואליסטיות ומשעבדות. התחליף להשכלה מערבית: אין.  או, לייתר דיוק: פוליטיקה חברתית- מרקסיזם ו"צדק חברתי". בפרוגרסיביות,  ככל שאתה יודע פחות – ככה אתה יותר נחשב. כי כל מה שניתן לדעת – רווי כולו בגזענות המערבית.
זו לא פרשנות שלי – זו האידיאולוגיה.

כל מה שאדם צריך לדעת היום, כדי להיות אדם ראוי בחברה – הוא את התיאוריה החברתית הפרוגרסיבית. לתיאוריה הזו יש ערך מוסרי אחד ויחיד- סובלנות (שאר הערכים הם יחסיים — לכל תרבות יש ערכים אחרים -כך שפדופיליה זה בסדר, אם אתה מוסלמי)

אלא שכמובן, הערך היחיד הזה חסר כל משמעות – משום ש"סובלנות" היא ערך שמארגן את שאר הערכים. שאינם בנמצא מתוקף הרלטיביזם. לכן לפרוגרסיביות אין למעשה ערכים, ואסור להם לדבר בשם ערכים.  מה שנותר הוא – רגשות

כך שהם מדברים על "חמלה" ,"אמפטיה", "יחס לאחר" "עלבון" "בושה" ונתקפים חמת זעם ילדותית כשמישהו לא מסכים עם הקביעות ה"מוחלטות" שלהם.

אלא שגם "רגישות" שהיא רגש, צריכה היתה לעבור מסננת של השכל. כי בלי שכל קל לבצע באווילים האלו מניפולציות שגורמות להם לחמול על המיעוט המוסלמי המונה רבע מאוכלוסית עולם, בשל ההתעללות האכזרית, האגרסיבית והרצחנית של הרוב היהודי הארץ ובעולם. כי ככה זה כשמטומטמים.

בכל אספק מהותי השמאל הפרוגרסיבי, כלומר, השמאל – הוא ההפך המוחלט והסימטרי מערכי זרם הנאורות, ולמעשה- הולך ומתקדם בפרוגרסיביות מואצת כל הדרך אל הנחשלות המושלמת.

הפרוגרסיביות היא האדרת הבורות כערך אינטלקטואלי.

הפרוגרסיביות היא אי-האמון ביכולתו או אפילו בזכותו של האדם להיות סוכן מוסר בעל עמדה עצמאית משלו.

השמלאנות הפרוגרסיבית היא הפחד של האדם לצאת מחוסר האחריות שלו, שהוא לא אשם בה כי הוא אינו סובייקט. החברה היא האשמה בעליבותו האנושית. 

השמאלן הפרוגרסיבי למד במדעי הרוח ולכן לא רכש כלי חשיבה. כך שגם במציאות פשוטה לא היתה לו יכולת שיפוט. לא כל שכן, במציאות פוליטית מורכבת, כשהוא גם מאמין במה שאמרו לו -שהכל רק טקסט, עם אינסוף פרשנויות. לכן השמאל מקצר לעצמו את הדרך ומאמין בכל מה שאומרים לו, שאדם הגון צריך להאמין בו. ומי שאומר לו את הוא המרצה המרקסיסטי או הפוסטמודרני באוניברסיטה. ופרשן החדשות, ש"למד" באותו מקום. ואלואינם ערכים, מה שמקבלים שם אלא הידיעה מי האשם הקבוע, שזה ישראל ויהודים.  ומי אלו שלעולם לא אמורים לשאת בשום אחריות אישית או קולקטיבית שהיא כי הם ה"כבושים".

להיות היום בשמאל זה כמו לתייג עצמך כמי ש'העצם החושב' שבו לא נמצא בין עצמות גולגלתו אלא משהו אחר חושב מחוץ לו, ובמקרה של ישראלים – בניגוד לכל אינטרס אישי.

להיות היום בשמאל זה להסכים להחליף שיפוט מוסרי – בצדקנות.

להיות היום בשמאל זה לדעת תמיד ומראש מי אשם, אבל מבלי לדעת למה. שמעתם לאחרונה נימוק, משמאלן? (לא. לצעוק לך "מירי רגב" ולברוח, זה לא טיעון נאור)

להיות היום בשמאל זה להשתיק בשם חופש הדיבור, זה להיום אלים כנגד "אלימות", זה להיות פלורליסט, אבלרק כלפי הסיסמאות של מי שעבר אותה שטיפת מוח שלך. זה החירות לפרוק כל דחף אלים כנגד מי שאתה החלטת להדביק לו תווית של "פאשיסט" – בגלל נדמה לך שהוא לא מקבל את הזכות להגדרה עצמית של ה"אחר". זה לקבל את ה"אחר" אבל רק בתנאי שזה "אחר" שה"ימין" לא יסכים לקבל. כדי שיהיה על מי להתנשא מוסרית. על ידי תמיכה במחבלים, למשל. זה להאמין ברב-תרבותיות מתוך הנחה מובלעת – שכל בני האדם זהים וכולם שמאלנים ליברליים כמוהם עמוק בפנים. גם דעאש, אבל רק לא ה"ימין". בקיצור, עייפתי. להיות שמאלני זה להיות מטומטם גמור.

 

כך, שאם מישהו כזה ינסה להתנשא עליכם בשם הנאורות, אימרו נא לו, שהנאורות היא רק אור השמש שבוקע אצלו מהמקום שהשמש אינה זורחת לעולם.

 

 

מודעות פרסומת

13 תגובות בנושא “נאורות, מהי לא

הוסיפו את שלכם

  1. השמלאנות הפרוגרסיבית הנאורה היא ביילניזם
    היכולת לבעוט עם שלם לאוסלו. לצפות בתוצאותב, 1600 ילדים נשים ואזרחים נרצחים, ולהגיע למסכנה שהשגיאה היחידה הי 1947 ולא 1967 (טליה ששון 2017). זה לא עצוב כמו שזה רצחני.

    אל תיתנו לביילניזם לנצח, זה הורג.

    אהבתי

    1. לא. עד כמה שזה מפחיד, בייליניזם זה עדיין השמאלנות הישנה. ביילין היה אדם חכם, שהשתמשו בחלומות שלו להוליך אותו שולל. בשמאל החדש כבר אין אפילו אנשים חכמים, אין שם שכל ואין חלומות , יש רק צדקנות מתוך הסתה . שם- גם השולטים עליהם וגם הנשלטים, לא חושבים יותר ולא ניתן בכלל להחדיר בהם תבונה . המוח שלהם נחטף לצמיתות

      אהבתי

      1. כן. השמאל הישן נעלם עם גולדה מאיר ויגאל אלון. הביילניזם של ביילין וביילניזם מהותי פרוגרסיביי זה אוטו ביילניזם פנאטי, זה האמין באידאלים יפים 'נכונים' והביא חבורת מרצחים ומשחק לידי האיסלם. הפרוגרסיבי מצד שני נלחם על זכותו ל 'אידאלים יפים ונכונים' (ליטרת הבשר).
        ביילין אדם חכם. רק מעצים את עומק הרשע הקיים בביילניזם וצאן מרעיתו

        אל תיתנו לביילניזם לנצח, זה הורג.

        אהבתי

  2. האם יש לך רעיון מה מביא אנשים משכילם ,מערביים להיות בטוחים ומשוכנעים ב"אמת" השמאלנית הפרוגרסיבית כשכל ההגיון ,השכל הישר ,המציאות ,סותרים באופן קיצוני את השקפתם

    אהבתי

    1. הווו. שאלה שאלתית. זה מחולק לשתי בעיות עיקריות. מטאפיסית ובעיית כלי החשיבה. מבחינה מטאפיסית – השמאל עבר לחיות במציאות אחרת כלומר, שכל כלי הכיול וכלי הפרשנות של המציאות נעשים מתוך פריזמה אחרת. פה, בדומה למעבר מדתיות לחילונית כבר אין שום בסיס משותף להדברות עם השמאל. מהבחינה הזאת השמאל רואה בכל אוייב לישראל או מסתנן – בן ברית כנגד האוייב האמיתי – הציונות. (חלקם רואים עצמם ציונים חדשים וזה מביא אותנו לבעיה
      העיקרית השניה היא – שאין במטאפיסיקה הזו הגיון שום עקבי שתומך בה, אפילו בתוך הפרדיגמה לשיטתה היא. וכאן ישנה בעיה חמורה מאד של כשל התבונה . זו דעתי על כך, בגדול

      אהבתי

    1. לדעתי, השפעות של פוסטמודרניזם (שמגיעות לאספסוף השמאלני הפשוט דרך סיסמאות בתקשורת מבלי שיבין את מקורם)

      למשל המעבר מאחריות מוסרית אישית – לאחריות החברה.
      מעבר ממוסר שמבחין בין טוב לרע – אל הבחנה בין זהותו של מבצע המעשה ("פריבלג" או "מוחלש") כשבנוסף אין גם הכרה בקיומן של זהויות ועל כך אין שום הגיון, שגם הוא -פאשיסטי.

      למשל, תפיסות פוסט-קולוניאלסטיות של המערב, שגירש את היהודים אל קצה העולם ועתה מפיל עליהם את אשמתו שלו

      למשל, האמונה המוחלטת בתיאוריות נאו מרקסיסטיות, כאילו מנגנוני מדינה דכאניים בשירות קפטיליזם נצלני , מכונים יחד את המציאות – שכל כולה מדומה.

      כך הופכים חסידי השמאל לחסינים באופן מוחלט מכל מה שאנחנו מכנים "מציאות": אין איום איראני, הכל "הבנייה" של הפאשיזם שזורע פחד כדי לשלוט… מה שכן יש , זה איום הבקבוקים של אשת ראש הממשלה…

      בקצרה- קרא את "האדם החד ממדי" של הרברט מרקוזה, ותבין את המציאות של השמאל כולל של אלו שלא שמעו עליו מימיהם: המציאות – כוזבת. רק התיאוריה היא האמת…

      אהבתי

      1. עדיין לא מסביר מה גורם להם לקדם מציאות שפוגעת גם בהם עצמם ,לדוגמה, שליטה פלסטינית מהרי השומרון על ערי החוף עניין שכל בר דעת ,מבין שלא ייתכן .לדוגמה הצפת מדינות אירופה במוסלמים שהשכל הישר לא יכול להעלות על דעתו ,וכן אלימות ,פשיעה ומעשי אונס במדינות אירופה שהשלטונות מתעלמים מהם ,מה הם מנסים להשיג הרי זה פוגע ישירות בהם עצמם ,יש שם אזורים שהיום מסוכן להסתובב שם ,זו מציאות שפוגעת בהם עצמם כאן ועכשיו. להסביר את זה כמציאות מדומה שכבר עכשיו הם סובלים ממנה ,,,גם פוסטמודרניסט אדוק כשעורפים את ראשו קשה להניח שיגיד שזו מציאות מדומה.

        אהבתי

  3. לשמאל אין שום אידיאולוגיה בימינו זה רק אנטרסים וכסף.

    כשמישהו מגיע לאופוזיציה זה בדרך כלל הופך אותו להיות יותר פתוח וליברלי במשך השנים, לאחד כוחות עם עוד כאלו שמדוכאים על בסיס משותף, באופן טיבעי. סממן ברור אצל השמאל שהם בכלל לא הפכו לליברלים אלא להיפך, הם הופכים במשך הזמן ליותר ויותר חד גוניים ויותר ויותר שונאים לכל השאר, לכן שהותם באופוזיציה רק צמצמה אותם במשך הזמן.

    לשם הדוגמא מכל הכוחות שהרכיבו את השמאל של פעם היחיד ששרד במסגרת של המערך/מר"צ/העבודה זה הקיצוניים שבקיצוניים של השמאל, חלקיק מהזרם הקיצוני של מפ"מ של פעם אולי היה מצליח להכנס למפלגות האלו היום. ז'בוטינסקי ובגין היו דוגמא לליברלים , בשמאל לא היה אף ליברלי בהובלה של המפלגות.

    עם זאת, הם עדיין שולטים במרבית המנגנונים של המדינה אותם קיבלו בירושה ממפא"י שהשתלטה על המנגנונים הללו בכוח בשנות השלושים-ארבעים. וככה עם רוב שותק בשמאל שמקבל את הקיצוניים בשל חשש ופחד מפני הדיקטטורה השמאלנית הדורשת עריצות מחשבתית, ועם מיעוט מושחת השולט בעיקר במערכת המשפט וממנה מושחתים לצמרת של מוקדי קבלת ההחלטות (משטרה, צבא, משרדי ממשלה וכולי) לשמאל הקיצוני הזה יש שליטה מוחלטת…

    בשנים האחרונות הם הקצינו כי בעצם הם הגיעו למוקדי השליטה במדינה באמצעות סחיטה של פוליטיקאים ועסקנים וכך המדינה מחקה להם חובות ונתנה להם אדמות והמון הטבות מס והם התעצמו כלכלית והתעשרו על חשבון המדינה.

    לצידם ועוד הרבה אחרים נסחפו. בארץ הם ממשיכים לסחוט פוליטיקאים באמצעות השליטה שלהם במערכת המשפט, הצבא, המשטרה והשב"כ והתקשורת וכולי כל מוקדי הכוח שם שתלו אנשים. יש להם בסיס כלכלי עצום הן מהכספים שהמדינה מחקה להם ונתנה להם והן מהטבות המס, והן מכסף זר שעוזר להם למממן מה שהם רוצים.

    כל זה מיועד לכמה מטרות:
    1. להפוך את הקיבוצים שעל חורבות ישובים ערביים שאדמותיהם היום הופרטו ושוות מליונים והם התעשרו מהם, ללגיטימיים בתמורה לכך הם מוסרים את ההתנחלויות לידי הערבים. הם מרגישים שהם כבר שכנעו את כל העולם שזה פתרון צודק על ידי דמוניזציה למתנחלים וההתיישבות לצד חיזוק הטרור הערבי.

    2. לחסל את המדינה היהודית לנסות להפכה למשהו אחר שבו לשמאלנים יהיה נוח לשלוט בלי כל קשר לבחירות וכדומה מה שיש להם כבר היום אבל יש להם חשש שמישהו יפצח אותם ויפיל להם את הדיקטטורה. במדינה יהודית הם מבינים שיש להם מגבלות למרות השליטה שלהם.

    3. להגיע למצב של הפרד ומשול מוחלט בדומה למודל של האילומינטי בעולם, שיכולים ליצור מלחמות או לפרק מדינות בהינף יד. השמאל הוא שליח של אותו אילומינטי ורוצה להגיע להישגים דומים בתוך המדינה. כיום הם לא מצליחים אפילו להפיל את ביבי ברצותם אפילו שיש להם מערכת משפט מושחתת ביותר ואמצעים רבים. הצלחה תהיה היכולת שלהם ליצור אנתיפאדה של ערבים נגד יהודים מתי שירצו. והתקוממות של מסתננים ומהגרים מתי שירצו. ולבנות עוד כמה קבוצות כאלו שילחמו אחת בשנייה ובעיקר ירסנו את היהודים ובהמשך את הערבים.

    Liked by 1 person

    1. אני מאד סקפטית לגבי ה"אילומינטי". אליטות כנראה שולטות בעולם, אחד המוקדים הוא האו"ם, אבל לחשוב, שחבורת אנשים שולטת בעולם, הקימה לעצמה קבוצה עם שם כאילו ניתה חסמבה- זה יותר מתאים לשמאל לחשוב במונחים האלה. לדלוזיות הפרנואיות של מרקוזה וחבריו.

      בפועל – קיימים אנשים חזקים מאד, חלקם מתחרים אל ועם אלו על שליטה. סורוס ללא ספק כזה והוא עושה את הונו מהקרנות הפילנטרופיות שלו (הצגתי מודל כזה בפוסט כאן שנקרא "מדריך דופנשמירץ לשליטה בעולם").

      לשמאל יש אידאולוגיה ועוד איך. היא מזוויעה. אבל משום שהשמאל יצר לעצמו תדמית של בעלי המוניטין על המוסר (של אחרים. לעולם לא של עצמו) בין היתר על ידי שליטה בתקשורת , באקדמיה ובמשפט – הוא מושך אליו את האנשים הכי אלימים שיש – כי המסווה הטוב ביותר למי שיש לו דחפים אלימים הוא או להיות שוטר או להיות שמאלן. בשני המקרים – זה להיות אלים ברשיון.
      בנוסף, מאחר שהאידיאולוגיה השמאלנית עוסקת בשליטה על אנשים – מישהו הרי צריך להיות אחראי על מנגנון חלוקת השפע – נמשכים אליו אנשים שלא רק אלימים אלא גם תאווי שליטה.

      ארגוני השמאל עובדים בשיטת הפירמידה- כל אחד יכול להקים קבוצה או עמותה "חברתית" – לצבור כוח מתוך החסידים השוטים שלו -ויום אחד – כשהשמאל יגיע לשלטון – כל מנהיג מקומי כזה יאבק על ליטרת השליטה שלו כקבלן קולות.

      כך, המנגנון של האידאולוגיה השמאלנית תמיד מניב מנהיגים שהם בני האדם הגרועים ביותר בכל חברה. האידיאולוגיה היא שיוצרת את השיטה, שיוצרת את המצב הזה וכך יהיה תמיד – משום שלשיטת השמאל – כל החברה אמורה להיות נשלטת בכל אפסקט של החיים, שזה – הרבה מאד שליטה. וכך – ככל שאדם יותר אלים, יותר חסר מעצורים ויותר אוהב את רעיון השליטה על אחרים -יש לו יותר סיכוי להגיע לצמרת. וכשמגיע בטעות אדם ישר ותם לב – החברים הרעים במפלגה ירצחו אותו ויקחו את מקומו. ככה זה קרה ב.. בעצם,בכל מקום:
      מאו, (שרצח 150 מיליון בני אדם ) סטלין, שרצח "רק" כמה עשרות מיליונים, כולל את כל צמרת המפלגה, (לנין התחיל אבל לא הספיק) , צפון קוריאה אין לימושג מה קורה שם, אבל נדמה לי שחופש ושיוויון – לא זה מה שיש שם .

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: