אם כבשים יכולת להזדווג עם עיזים, הומואים יכולים להזדווג עם נשים

everything-you-wanted-to-know-about-sex-gene-wilder

לעידו אפרתי ("הארץ" 19.8.17)  יש בשורה משמחת. ייתכן שבאלפי שנים של הבניה חברתית ניתן יהיה למחוק את ההבדלים בין נשים לגברים:

"קבוצת חוקרים מישראל, בריטניה ואוסטרליה מעלה במאמר שהתפרסם השבוע בכתב העת "Trends in Cognitive Sciences" את האפשרות שאלפי שנים של סביבה ממוגדרת ייתרו את הצורך בפיתוח מנגנונים גנטיים שיבטיחו התפתחות של הבדלים התנהגותיים בין המינים."

או, על פי הניסוח הנ"ל, תוך אלפי שנים נוספות של אבולוציה חברתית תתוקן הטעות בת מיליוני השנים של ההבניה החברתית המעוותת שיצרה שוני בין גבר לאישה.  (ללא ספק תוצר של דכאנות גברית שוביניסטית בחסות הדת הפרימטיבית שהנציחה את האפליה)

"חוקרים מעלים אפשרות שלחלק גדול מההבדלים בין המינים אין בסיס גנטי, והם נגרמו בעקבות הסביבה. פרופ' יואל: "התנהגות שמופיעה בכל דור לא בהכרח טבועה בגנים שלנו".

אחת הראיות לכך היא:

" …ניסויים הראו שכבשים שגודלו על ידי עזים, העדיפו להזדווג עם עזים, ולא עם כבשים".

כהתחלה, למדנו מכך שבמקרה שאתם כבשה, זה מאד מעודד לגלות שאם אין לידכן כבש להתאהב בו, גם עז נאה במיוחד יכולה אוביירט מיני מספק. ואני לא רוצה לרדת נמוך עד כדי לרמוז לכך שלא רק כבשים מוצאות עניין בעזים בשעת דחק. כאמירה הידועה, "כל קוץ במדבר -פרח".

מכאן עולה מייד מסקנה, שאם אפילו מיגדר אינו דטרמינציה גנטית אז גם נטיה מינית אינה הכרח של המציאות. כלומר שגם הומוסקסואליות אינה אלא הבנייה חברתית, תוצר של חברה קלוקלת. זוהי בשורה מצויינת להומופובים שתמיד טענו שזו סטייה הדורשת, וניתנת, לתיקון. לצידם ניצבת טענה שמאד קשה להתווכח איתה שהיא, שכל עוד לא נתגלה שגם אופן ההתרבות של המין האנושי הו רק הבניה חברתית אז לא טבעי ולא הגיוני ששני גברים, או שתי נשים, יעסקו בפעולות שעיקרן רבייה. כל עוד, מה לעשות, אנשים נולדים עם נטייה, הומופובים נחשבים לאנשים שנולדו עם נטייה להיות מרושעים. אבל אם הוכח במחקר שהגמישות האנושית יכולה לחול גם גם על מיגדר, קל וחומר שהיא חלה על נטייה להעדפת מיגדר. ואם כן, להיות הומו זה עניין של בחירה. ובחירות  – עומדות לשיפוט.

אחרי הכל,  אם כבשים יכולות להזדווג עם עיזים, הומואים יכולים להזדווג עם נשים.

יתר על כן, יטען ההמופוב. לשיטתכם שלכם, אין קיבעון מגדרי ממשי ומהותי, ואם כך, למה צריך גבר להמשך לגבר אחר?  ממילא אין מהותיות ב"גבריות" אז שיואיל לבחור לעצמו כבן זוג – אישה חסונה עם שפם, וכך לפחות ניתן יהיה להמשיך את זרעו. ולא נדרש יותר לסוגיות אימוץ מורכבות. למשל.

בעל הנטיה לא יכול יותר לטעון גם שהוא נמשך דווקא אל המוח של אהובו:

"… מוחות הם לא "זכריים" או "נקביים", אלא פסיפס של מאפיינים נקביים וזכריים … כלומר, השפעות המין על המוח דווקא מגדילות את השונות בין הפרטים. זה יכול להיראות מפתיע אם מאמינים שהמין גורם להתפתחות מוחות נשיים או גבריים, ואלו מצדם גורמים להבדלי המגדר שאנחנו רואים. אבל זה לא מפתיע כלל אם זוכרים שתיאוריות אבולוציוניות על התפקיד של רבייה מינית טוענות שהתפקיד שלה הוא להגדיל את השונות הגנטית באוכלוסייה. לאור התיאוריות האלו, העובדה שהמין מגדיל את השונות במבנה המוח בין פרטים היא פשוט הרחבה טבעית של התפקיד האבולוציוני של רבייה מינית."

אבל, מה משמעות "מרכיבים נשיים וגבריים במוח"?

או שיש מהות בינארית נשית -גברית מובחנת וברורה, או שזה עניין של התפתחות תרבותית קונטינגנטית ואז ממילא אין חלקים "גבריים" ו"נשיים"- זה חסר משמעות ופתוח לפרשנות תרבותית.

החלוקה הבינארית של כישורים "גבריים" וכישורים "נשיים" היא אחד הגורמים שתיקפו את קיום ההבחנה הבינארית. עתה מסתבר, שאין כל הכרח דטרמניסטי שיהיו הבדלים בין גברים לנשים ואם כך איך החוקרים ידעו למיין "התמצאות במרחב" כתכונה גברית, נניח  לעומת "יכולות מילוליות" – כנשית? אם אין חלוקה בינארית מגדרית קל וחומר, שאין חלוקת תכונות בינארית בין מה שאינו מובחן.

כך שלמעשה, המחקר הזה, שמדבר על גברים ונשים איבד את עצם הנושא שעליו הוא מדבר. כמו הבדיחה על שתי הפרות שהיו זהות זו לזו בכל, למעט שהפרה השחורה היתה יותר גבוהה בסנטימטר מהפרה החומה.

 

גילוי מחקרי נוסף שתומך ברעיון שאין כל הכרח אמיתי בהבדלים מגדריים מצליח אפילו לרסק מיתוס אנושי מוצק נוסף, החוש האמהי:

"העובדה שבני אדם חיים כבר אלפי שנים בסביבות מאוד ממוגדרות, ביחד עם היכולת יוצאת הדופן של בני אדם ללמוד מאחרים, מעלה את האפשרות שלחלק גדול מההבדלים שאנחנו רואים בין המינים אין כלל בסיס גנטי, בדיוק כיון שהסביבה גרמה להבדלים הללו דור אחר דור". למשל, למרות הנטייה לחשוב שההעדפה של בנות לשחק בבובות היא תולדה של "אינסטינקט אמהי" שטבוע בגנים של כל היונקים, מצאו אצל קופים, שהיכולת של קופה לטפל בגור שלה תלויה בכך שהיא גדלה עם קופים אחרים. גם כאן, רק דורות על דורות של קופים שיגדלו בבידוד יגרמו לברירה טבעית של קופות בעלות יכולת מולדת לטפל בגורים. האם זה המצב גם בבני אדם — זו כמובן שאלה אמפירית שדורשת בדיקה"  

עד כמה שמפחיד לחשוב איך יראה המחקר האמפירי הזה בדורות של בני אדם מוחזקים בבידוד, הבעיה הראשונית עם המחקר הזה היא, שקופים וגם בני אדם אינם יצורים שלמים למינם, כאשר מחזיקים אותם בבידוד. יונקים הם תוצרי החברה שלהם. יצור כזה, שגדל בבידוד לא מועיל כלל למחקר כי הוא בהכרח פגום באופן פטאלי. יכול להיות שלא יתעורר אינסטינקט אמהי בחיה שגדלה בבידוד, אבל לצד זה לא יתעורר בה גם טווח רחב מאד של אינסטינקטים, התנהגויות ויכולות -רגשיות וקוגנטיביות משום שיכולות מולדות הן בחזקת פוטציאל שמתעורר לנוכח אפשרות מימוש. קרוב לודאי שגם יצר המין לא  יתעורר ביצור שמוחזק מלידתו בבידוד. יצור כזה יועיל למחקר פחות מאשר היו חוקרים בובות פרבי, או רובוטים. ספק אם היצור האומלל יצליח לשרוד בחיים ללא כל אינטראקציה חברותית. תינוקות אנושיים מתים ללא מגע גם כשמספקים את צרכיהם החומריים האחרים. אדם, וסביבה חברתית, זה לא משהו שניתן להפריד באיזמל. 

מכל מקום, הטענה להעדר חלוקה בינארית היא אבסורד משום שגם אם כל התפיסה המגדרית של אדם היה אך ורק הבנייה חברתית, עדיין, המילה "רק" מוטעית מאד: ההבנייה החברתית, במיוחד בחלוקה המגדרית (לעומת הבניות אופנתיות חולפות), עושה את האדם והיא דטרמיניסטית לא פחות מביולוגיה. אין בנמצא ייצור אנושי שאינו מובנה חברתית – ואם היה, הוא לא היה דומה כלל ליצור אנושי. הוא היה יותר קרוב לאמבה. וההתפלגות מגדרית לתכונות "נשיות" ו"גבריות" היא כל כך עתיקה, אלמנטרית ומובחנת שחייב להיות מובן שהיא חלק מאסטרטגיה השרדותית מנצחת. והמוצקה והמתמידה מכולן.

שמעתי פעם שמישהו אמר לחולה נפש: "שטויות, צא מזה. הכל בראש שלך.". כן. ברור ש"הכל בראש שלו", זה לא אומר שזה לא אמיתי, או, שהוא יכול להוציא לעצמו את השטויות מהראש…כך גם זו שטות לחשוב על הבנייה חברתית כמשהו שניתן להתעלם ממנו, כאילו אינו אמיתי. או – כמו משהו שצריך לתקן על ידי הבנייה חברתית מתקנת. למעשה זה כן אפשרי. תוך אלפי שנים מעטות של אינדוקינציה אלימה, ניתן להעלים את כל ההבדלים המגדריים. השאלה רק, איזה מין אנושי זה יהיה, והאם הרצון לתקן כמה עוולות של חוסר שיויון בין נשים לגברים שווה את המאמץ להעלים את ההבדלים בין המגדרים.

ועם זאת, עד שיגיע הרגע הזה,  לא ניתן להתעלם מכך שקיומם של טרנסג'נדרים היא עובדה במציאות ושגם עליה חל הכלל, שגם אם זו הבנייה חברתית גרידה, זה עדיין הכרחי, בלתי ניתן לבחירה או לשינוי. אם כי אפשר כמובן לשאול, מה פירוש שאדם מרגיש שהוא אישה כלואה בגוף של גבר, אם "אישה" (או גבר) אינם מהות?  אני מניחה שהכוונה היא, שאותו גבר (או אישה) חשים שנולדו עם מין ביולוגי שלא תואם את ההבניה החברתית של המיגדר הנושא את האיברים הללו. וגם לא תעזור לו הטענה, שהכל בראש שלו, כלומר הכל "רק בראש" של כלל החברה.

אבל למעשה, תופעת הטרנסג'נשרים היא ההוכה הניצחת לקיום ממשי של הפרדה בינארית:

טרנס הוא המשועבד באופן מוחלט לחלוקה הבינארית, כי רק שימור וקיבוע סטריאוטיפ "נשי" באופן פאטלי יכול לגרום לו להיות מוכן לעבור פרוצדורות רפואיות בלתי הפיכות שיקבעו אותו במיגדר הנבחר, באופן כל כך מובחן. האירוניה היא, שזה מה שהופך דווקא את הטרנסג'נדר לסוג האדם היחיד  שאינו חופשי לנוע בין כל טווח החוויה של גבריות ונשיות. אין נשים כמו אישה טרנסג'נדרית. אף אישה אינה סטריאוטיפ נשי כל כך מקובע. אין אישה שאין בה מן הגבריות או גבר שאין בו נשיות (אני לא סותרת את עצמי פה, כי אני כן חושבת שקיימים הבדלים מהותיים והכרחיים,למרות שמילדות אני עצמי לקחתי לעצמי את החירות להתעלם מהם )

שאלה חשובה נוספת לדעיתי היא – מדוע האפשרות של העדר דטרמינציה היא "בשורה טובה"? :

לדברי יואל, "האפשרות שהרבה מההבדלים בין המינים נובעים מהסביבה הממוגדרת שלנו ולא טבועים בנו גנטית יכולה להיות בשורה טובה. סביבה ותרבות ניתנות לשינוי, בניגוד למטען הגנטי שלנו. אבל צריך לזכור שאנחנו חיים בעולם מאוד ממוגדר — מהצעצועים שנותנים לתינוקות, דרך יחס ההורים, המורים והגננות, היחס של חברים, העיתונות, הספרות, הקולנוע, הטלוויזיה, אפילו מודעות הפרסום שאנחנו רואים ברחוב".לדבריה, לא מספיק לשנות היבט אחד בתרבות — צריך שינוי חברתי מקיף כדי לראות שינוי בהבדלים בין המגדרים ברמת האוכלוסייה.

למה צריך לשנות, בעצם?

נראה, שיש פה עודף מופרז של להט להציע רעיונות מרחיקי לכת לשינוי החברה מהיסוד על בסיס נטול כל הצדקה.האם יש סיבה לרצות בכלל לשנות תופעה אנושית יסודית כל כך?

המחשבה על מיגדר כלא בינארי היא רעיון חדש לגמרי, שלא עבר מליוני דורות של שיוף אבולוציוני. דווקא כשסבורים שהכל רק תוצר של הבנייה חברתית, אז ממבט אבולוציוני ברור שיש להעדיף הבנייה חברתית בדוקה ומנוסה, כאלו שכל החברות האנושיות אי פעם קיבלו אותה  כמובן מאליו מוחלט (גם אם כולנו קראנו את פוקו ואנחנו יודעים שהמובן מאליו אינו אלא אפיסטמה מוסכמת של מוסדות כוח) – על פני את ההבנייה החברתית האחרונה ביותר, שגם בלי לבדוק אותה בראי הסטוריה כבר ברור – שהיא בעייתית מאד ל"ייעוד" הכי בסיסי של הברירה הטבעית: אפשרות הרבייה והמשך המין.

ומי יכול לקבוע, שפלואידיות מגדרית טובה יותר לאדם, או לחברה, מאשר חלוקה בינארית?

גם בתוך מציאות מחולקת בינארית, כל אדם יכול לנוע בחופשיות בין תכונות הנתפסות כגבריות ונשיות על פני כל הטווח כרצונו, בלי צורך לתת על כך דין וחשבון לאחרים, לדרוש קבלה מיוחדת מהחברה ובלי לקבע את עצמו לסטריאוטיפ של המין השני – באופן שאף גבר או אישה אינם מחוייבים לקיבוע מגדרי כה מובהק – כמו קיבוע של טרנסג'נדר אל המין שאינו מינו.

המחקרים הללו מענינים מאד מבחינה מדעית טהורה. אם כי אני חושדת שבחלקם אינם אלא שעשוע לא פורב במיוחד של החלפת מושגים בתוך קונסטרוקציה לשונית גרידה. הלוא מה זה משנה אם למדנו – שאם רק תוך כמה אלפי שנה של חינוך מחדש – המין האנושי ישנה את תפיסותיו לגבי מיגדר? בכל מקרה ברור, שזה לא רלוונטי לאלפי השנים הקרובות. אבל זה כן משנה מאד במידה שהמחקרים האלו אמורים לשמש הצדקה לניסיונות אלימים "לחנך" מחדש את כולנו לתפיסות מיגדר "אלטרנטיביות". גם כי ממילא אין הצדקה לחנך מחדש אנשים לשום רעיון ובמיוחד, לרעיונות שלא ברור כלל מה התועלת בהם: גם אם קיימות בעיות של אי שיוויון מגדרי, או אי שיוויון טרנסג'נדרי – הפתרון הוא לא לייצר מחדש הבניות חברתיות שיעקרו עבור כלל החברה את ההיקבעות על מיגדר. לא משום שזה לא יכול להצליח. אלא דווקא כי זה בהחלט יכול במחיר של אלפי שנות אינדוקטרינציה אלימה, מאמץ שיהיה כולו לשווא: השיויון לא יושג, יהיו לו רק קורבנות אחרים (למשל, אנשים שיתעקשו להיות מקובעים במיגדר שלהם שיתפסו- או כקורבנות של החברה שאינה פתוחה לקבל מוזריות כמוהם, או כפושעי שנאה).

מה שבטוח, שאי בהירות מגדרית לא תועיל להמשך ההתרבות האנושית. אבל, אולי תוך כמה אלפי שנה ניתן יהיה להצמיח בני אדם ללא צורך במגע יד אדם, כבשה או עז.

מודעות פרסומת

3 תגובות בנושא “אם כבשים יכולת להזדווג עם עיזים, הומואים יכולים להזדווג עם נשים

הוסיפו את שלכם

  1. גם אני קראתי את המחקר הזה והתחלחלתי.

    ראשית העדר ההכרח המדעי לתהות על הצורה והרציונל האבולוציוני בגינו התעצבה זהות חברתית 'ממגדרת' ו'ממוגדרת'?
    בהנתן והאבולוציה מסננת את המסתגלים הטובים ביותר מה המשמעות של האבולוציה הטבעית ביותר, זאת שקדמה לפסבדו מדע הפסיכולוגיה(ואני לא שולל את הפסיכולוגיה אלא את תיאורה כמדע) – מדוע מצב לא ממוגדר עדיך ממצב ממוגדר?
    מדוע התפתח מצב 'ממוגדר'?
    לא כתוב לא נחקר לא מעניין שכן המטרה היא מטרה פוליטית.

    הלאה, הפואנטה בסוף מעידה כי יש מסקנה פרשנית-חברתית הנולדת מן המחקר – צריך לעצב את כולנו למען שינוי החברה. גם כאן אין שאלה ברורה 'למה לשנות'? שכן המענה שלה חייב לנבוע מאידיאולוגיה פוליטית.
    בלשון אחרת, זוהי פוליטיקה המשתמשת במדע ככלי לאחיזת עיניים.
    הפנייה למדע נובעת מ'מדעיזם' – ההבנה שאין כלי סמכות נותר בעולם מלבד מדע מובילה כל מיני אפיגונים של כלים תיאולוגים מרקסיסטיים(גם שלא במודע) לפרש בכוח ממצאים מדעיים(לרוב מובנים מאליהם) למסגרות נרטיב – במילים אחרות החוקרת מוצאת משמעות באמצעות המחקר.

    הלאה, הדבר מתחבר לערך שלה בוויקי:
    "בין עיסוקיה במחקר, שילבה יואל גם עיסוק במגדר. בראיון ל"דה מרקר"[2] סיפרה כי כבר בילדותה ובשירותה הצבאי ביטאה עמדות פמיניסטיות."
    מדהים שהממצאים תואמים לאידיאולוגיה שלה מנערות – מי היה מאמין? מי היה מעז לטעון שיש כאן פרהפוזיציה…מה פתאום היא מדענית – לא? פסיכולוגית…

    לסיכום:
    אפילו במערכת של טענה לאובייקטיביות אין כאן עקביות.
    היא מיישמת מערכת חברתיות כ'אובייקטיביות'(הטענה לשוויון) ובכך היא מוציאה מערכת ערכים מתחרה כ'אמונה' או 'רע' שכן היא 'לא מדעית'.
    היא מסווה את העמדות שלה כ'נייטרליות' ומכאן היא משליכה בוץ-סמיוטי על העמדות המנוגדות.
    דוגמה ל:
    1.פולחן החברה למדע –
    2.האילוזיה בה משתמשים 'מכשפי המדע' של ימינו לאחז עיני הציבור
    3.הסכנה שעלולה לנבוע מהטרנספיגורציה של העימותים הערכיים לעימותי בין 'אמונות' ו'דעות קדומות' ל'מדע' 'טהור' ו'אובייקטיבי-שוויוני'.

    אהבתי

  2. הנה העניין הפשוט: בטבע, באופן טבעי, מין אינו מתערב בשאינו מינו. כבש ועז מזדווגים כי בני אדם מגדלים אותם ביחד. זה לא שלסביבה אין השפעה, אבל היא כידוע במתאם עם הגנטיקה וברירת המחדל של הגנטיקה היא לבקש הפרדה בין מה שלא מתאים. לא תמיד הגנטיקה צודקת, אבל בכללים אוניברסליים היא תמיד צודקת בטבע. כמובן, לגבי האדם הוא יצור מורכב יותר ויש לו גם מוסר ולכן אינו נוהג רק עפ"י הגנים שלו. אבל בוודאי שאין שום יתרון או חיוב מוסרי בלהיות הומוסקסואל.

    כבש ועז שמזדווגים מביאים צאצא שלרוב אינו שורד את הלידה ואם איני טועה, תמיד עקר. לכן, המצב הזה לא יכול להימשך לדורות.

    מדאיגה מאוד המחשבה שמדענים מנסים למדען את המציאות. להחריב את הטבע ולהותיר אותנו, בלי שביקשנו מהם, אבל על כורחנו- בשל כוחות גדולים ומאורגנים שפועלים בתוך המנגנונים המדיניים של המערב ושל מדינות אחרות, מאינטרסים שונים-חלקם כלכליים וחלק תלויי האג'נדה הליברלית הרקובה והמושחתת, בעולם מלאכותי לחלוטין. הם מרשים לעצמם לטעון שכל מה שהיה הוא רע והם אלו שמייצגים את הטוב. זאת דת חדשה, רק אתאיסטית.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: