בסרט הזה היינו – ונהיה…

 

טור אורח פורום קפה שפירא מאת גאולה הודס

יצא לראשונה:נתיב –גיליון 6 (41), כסלו תשנ"ה, נובמבר 1994
נתיב לספרות אמנות וביקורת : עורך משה שמיר

גאולה פרחן
גאולה הודס-פלחן

גאולה הודס-פלחן, משוררת. פרסמה 11 ספרים. ספרה האחרון "בסוד תהומות" ראה אור השנה בהוצאת פיוטית.

 

בסרט הזה היינו – ונהיה…  "שארית היום"- אסוציאציה פרועה

הסרט "שארית היום" עוסק באהבה יפה מוחמצת בין גבר לאשה. אך קיים סיפור אהבה נוסף בסרט, האהבה הבלתי מוחמצת בין גרמניה הנאצית לבין שוחרי שלום מסוימים במדינות מסוימות באירופה של ערב מלחמת העולם השנייה.
במרכזו של הסרט עומדת מערכת יחסים הנרקמת בין רב-משרתים אנגלי בעל תודעת שירות מפותחת עד כדי עיוות, לבין בעל אחוזה אנגלי חביב, המקדיש את זמנו להצלת העולם בכלל וגרמניה בפרט.

האציל האינטלקטואל מכנס באחוזתו כנסי פיוס עם הגרמנים, שהרי להסכמים ג'נטלמניים בין אינטלקטואלים יש משקל מיוחד. הגרמנים המתארחים באחוזתו מנומסים וחביבים. מתוך רחשי כבוד למארח הם רושמים את תכולת אחוזתו, הנמצאת זמנית ברשותו, מבחינתם, רק מאחורי גבו. זמיר גרמני אחד אף מנעים שירתו לקהל הפייסנים, הקדמה צנועה לשירה הנאצית שצליליה עתידים להתפשט בעולם כולו!

אך רב המשרתים הנאמן, שעינו פקוחה על הכל, הוא חסיד פילוסופיית שלושת הקופים, וכך הוא נושא אבוקת השליחות המשרתית שלו כאידיאל! שהרי מדובר באציל!
והאציל עצמו הוא ריבון המוסר!

ניתן לבחון את הסרט מנקודת מבט פסיכולוגית (הסימביוזה בין המשרת המבטל עצמו לחלוטין בפני האציל מזה, לבין בעל האחוזה המבטל עצמו לחלוטין בפני הנאצים מזה).

ניתן לבחון אותו במישור הפילוסופי (חוסר האותנטיות של רב המשרתים). ואף ניתן לבחון אותו מן הבחינה הסוציולוגית (השרתות כערך, כפרנסה וכקידום), אך האסוציאציה שלי קשורה במישור ההיסטורי דווקא.

המישור ההיסטורי הכללי אינו רק רקע לסיפור אנושי על אהבה מוחמצת ומערכת יחסים חולנית, אלא מהווה לדידי מוקד מרכזי של הסרט, לא פחות מן הסיפור האישי.

מדובר כאן בעולם העומד על סף מלחמה איומה , מלחמה שאולי רק חיסולו של היטלר יכול למנוע אותה בעולם זה משחקות אנגליה של צ'מברלין וצרפת של דלדיה את תפקיד המדינות הפייסניות שוחרות השלום.

אולם, אין הן שוחרות שלומה של צ'כוסלובקיה, ש"בעוונותיה" חיים בחבל הסודטים שלה שלושה מיליון גרמנים. אין הן גם תופסות (או, ליתר דיוק, מעדיפות הן להתעלם מן העובדה), כי לשליטה בצ'כוסלובקיה שבחבל הסודטים של התעשייה צבאית מפותחת, יש משמעות אסטרטגית "לא מעטה" שתסייע להיטלר במהלכיו הבאים. וזאת נוסף ל"אפקט הדומינו" כאשר כיבוש צ'כוסלובקיה הוא פתח למסע כיבושים על פני כל אירופה.

אין הן שוחרות שלומם של מתנגדיהם הפוליטיים של הנאצים, קרי : כל אדם ש"העז" להתייחס לגרמניה ההיטלראית כאל מדינת חוק, שבה יכול האזרח להיאבק על עמדותיו אף אם הן מנוגדות לאידיאולוגיה של השליטים.

אין הן שוחרות שלומם של היהודים , שהיטלר לא העלים את כוונותיו לגביהם כבר בשנות העשרים, ומיהר להכין את הקרקע להגשמתן כבר בראשית שנות השלושים.

אין הן שוחרות שלומם של הנכים והמפגרים הגרמנים שגם הם היו יעד לרדיפות ולחיסול.

וכפי שהבינו חלק מאזרחי אנגליה וצרפת כבר באותה תקופה, לא היו ממשלות בריטניה וצרפת שוחרות שלום אזרחיהן הן.

מה קיבלו אותן מדינות בתמורה?
שנת שינה.
שינה שבמהלכה נקרעו הסודטים מצ'כוסלובקיה, ובמהרה "צורפה" אליהם גם שארית המדינה.
שינה שבמהלכה עברה אוסטריה סיפוח "מרצון".
שינה שבמהלכה נחתם חוזה ריבנטרופ-מולוטוב , שבנספחו הסודי הוסכם על חלוקת פולין וסיפוח המדינות הבלטיות לברית-המועצות.
שינה שבמהלכה הגיעו הרדיפות נגד היהודים לשיא חדש ב"ליל הבדולח".
שינה שבמהלכה הוסיף היטלר לחמש את צבאו, לשם תיקון סופי של "העוול ההיסטורי" של חוזה ורסאי, או בפשטות – לשם כיבוש העולם.

אך לא זו בלבד שצרפת ואנגליה היו שקועות בשינה, הן גם חלמו חלומות.
ובחלומן היו הן מושיעות העולם.
לנאצים היה "חשבון" עם היהודים? לא יפה.
עם מתנגדיהם הפוליטיים? מכוער.
עם המפגרים והנכים? לא מוסרי.
עם כל אדם שאינו ארי לפי הקריטריונים הנאצים (ועם אלה נמנים גם חלק בלתי מבוטל עם הגרמנים, שלהיטלר היו תכניות גם בנוגע להם) – זבש"ם! שהרי מה חשוב יותר מלהציל את שלום העולם? אמנם עולם זה לא יכלול בקרבו אנשים מסוימים, אך לפי המודל הפייסני "המתון" , זהו מחירו של השלום.

מדינות אלה לא ניהלו רק "ריאל פוליטיק" , מדיניותן היתה גם חזון. חזון של יחסים "הרמוניים" עם גרמניה הנאצית המצטרפת כחברה מכובדת למשפחת העמים.
חזון של זאב מתורבת הטורף רק את הכבשים החלשות.
חזון של זאב שניתן להגיע איתו להבנה.
ואכן, הן צדקו – הזאב מסוגל להבין!
הזאב הבין שאין צורך לתור אחר סדק בגדר המכלאה, ולאחר שחתם על החוזה כבן-אדם – נכנס בשער הראשי, וחזר לטרוף כזאב.

והיה לחלום של המדינות הנ"ל היבט נוסף : בחלומן הן נישאות על גלי עולם העתיד, עולם שבו יש תרבות משותפת לזאבים ולבני האדם, עולם הנהנה מפריחה הודות להתנערות מן המלחמות (שהרי צ'כוסלובקיה הוגשה לגרמניה על מגש של כסף, ולא נכבשה חס וחלילה!).

עולם שבו דיקטטורה, העוסקת בין תיקון עוול היסטורי אחד למשנהו ברצח בני-אדם היא פרטנר לגיטימי!

מה צר שהחלום נגוז!

הרי הכוונות היו כה טובות, הרי צ'מברלין חפץ להביא שלום לעולם כולו (להוציא מדינות מסוימות ואנשים מסוימים), הרי החלום היה כה שקט…כה שלו… הוא לא הופרע על-ידי "המכשולים".

בקיצור – כל מה שנדרש מחלום טוב!

ואחר-כך הגיע השלום – אלא שכמעט והיה זה "שלום לאנושות" – ולהתראות באבולוציה הבאה…

***

כל אלה הן כמובן רק אסוציאציות פרועות מסרט תמים וסנטימנטלי אחד, "שארית היום" שמו, ואני את שארית האסוציאציות שלי לא אוכל לכלוא :

התעורר ילדים – הדוד ערפאת בא –
ובכיסיו סוכריות
האחת : שלום
השניה : דמוקרטיה
השלישית : ושבו בנים לגבולם

עורי ושמחי ירושלים!
מהר-הבית ישא ערפאת תפילה לשלום כל העמים (שהרי הוא מתחשב, בתשובתו לרב הספרדי הראשי, ברגשות בני הדת היהודית);

מן הדביר יקרא ערפאת לג'יהאד של שלום, שהרי הדם של הכופרים הוא חלק אינטגרלי מן השלום בחזונו של ערפאת .
"וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ"
והחמאסניקים עם ערפאת – ינהלו הפרד ומשול נגדנו (ולא להיפך!)
אלה – יעסקו בפיגועים
אלה יחתמו על הסכמים

ואתם ילדים – לכו לישון!
יש מי שידאג לכם!
יש יועצים
יש מומחים!
מי אנו, אנשים פשוטים שנחשוב,
הם ודאי יודעים,
המומחים, היועצים – הם היו מתריעים, ולא רק באוזני המנהיגים.
הם ודאי היו פורשים מן המשחק – הם הרי אינם רבי-משרתים!

ועוד לא תם היום…

 

 

מודעות פרסומת

3 תגובות בנושא “בסרט הזה היינו – ונהיה…

הוסיפו את שלכם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: