כל חוקר שני- מתעלל במושג 'מחקר'

כל החישובים שעושה המוח בלא ידיעתנו עסוקים ללא הרף ביצירת האיזונים המיטביים ביותר לתקשורת הישרדותית בחברה ובעולם, מתוך ניסיון גנטי של מיליארדי שנים.
האם יכול להיות אדם כל כך טיפש, עד כדי שהוא מדמיין לעצמו- שיש לו פתרון טוב יותר?

muppets-sam-the-eagle-1982-590x350

 

שלחו לי עכשיו "מחקר" המראה, שכל ילד שני עובר התעללות במשפחה. אני חושבת שניתן להפריך את המחקר הזה ממש מתוך עצמו, אפילו בלי להוציא ראש מהחלון:

כל דבר שאנחנו יודעים עליו משהו – אנחנו יודעים אותו כי הוא נגזרת של משהו בסיסי ממנו. היידע הוא מבנה היררכי – מהפשוט והקונקרטי אל המורכב והמופשט (יש מעט מאד אפיסטמולוגים  שחולקים על כך.  הפוסטמודרנסטים של 'המפנה הלשוני ' קוראים על כך תגר לא כי זה לא נכון אלא כי זה "לא צריך" להיות נכון).

כaאדם מגיע לתוצאה אבסורדית במשוואה מתמטית שיוצא לו 3=2 הווא מבין , שקרוב לוודאי לא פתר נכון. או, פחות סביר, שהמשוואה פגומה. הכי פחות סביר שהמתמטיקה עצמה פגומה (משפט אי השלמות של קורט גדל אכן טוען זאת  אבל זה רלוונטי רק ללוגיקנים של המתמטיקה על גבול הפילוסופיה. בשבילנו – היא מספיק מושלמת)

כשחוקר מגיע למסקנה שמוסד המשפחה  הוא המקור להתעללות בילדים – אם הוא שפוי היה עליו להבין ששגה במושג "התעללות" ולא- שהמוסד שמשחר האנושות הוא הפתרון היציב ביותר להגנת הילד- הוא הבעיה.

אז, האם כל ילד שני עובר התעללות במשפחה?
נניח  שאני אלך לביטוח לאומי

-יש לי מחלה כרונית חשכת מרפא, אני רוצה קצבה לכל החיים
– אוי, ממה את סובלת?
– אני בת תמותה, נולדתי , אז אני אמות מזה
-אבל כולם ימותו בסוף!
– למה זה צריך להיות אפכת לי?
(זו היתה פראפרזה על יוסריאן של ג'וזף הלר)

ללא ספק שניתן להגדיר את החיים כמחלה עם 100% סיכויי תמותה ומוות זה אכן עניין די רציני אבל מה שמקלקל את ההגדרה, ואת הסיכוי שלי לקבל  לקיצבת-מורטליות, זה דווקא הנורמטיביות שלו, גם אם זו נורמה מאד פסולה בעיני.
פורמלית  בהחלט ניתן להגדיר את החיים כמחלה אבל למחלה הזו אנחנו קוראים "כל החיים שלנו.

המושג "מחלה" נשמר לתופעות שחורגות מתוך הנורמה.

התעללות זו מחלה חברתית, ואם כי  בקלות ניתן להגדיר , פורמלית ואמפירית, את כל התופעות האנושיות כ"מסכת של התעללות תמידית של הכל-בכל" – יהיה יותר פורה (ופחות מטורלל) לנניח, שהתעללות היא משהו שחורג מנורמות התעללות אנושית נורמטיבית ולא לנסות להרחיב את מושג ה"התעללות" כך שיורחב לתופעות רגילות בתכלית

אגב, גם זו התעללות. כי אם שואלים ילד שאלות כמו "אבא יוצא מהמקלחת בלי מגבת?" מעניקים משמעות לתופעה שאולי היתה סתמית בעיניו וכך מרחיבים מאד את טווח האומללות של הילד הנשאל.

לכן, בואו נבין כדבר ראשון ש"התעללות" – מתחילה עם ההגדרה: "התנהלות אנושית החורגת מתוך הנורמה…" ונגמרת – בכל טווח התופעות החורגות מנורמה  מתוך הבנה –  שיש גבול מסויים של ציפיות מהמין האנושי וההגדרה לחריגה ממנו תלויה במה שיש, ולא – ברעיון אוטופי רדיקלי של מה היה צריך להיות (שלעולם, לעולם לא יכול להיות שיפור על הקיים!)

למעשה, הקביעה ש"אחד מכל שני ילדים" סובל מתופעה שחורגת מה"נורמה" – הוא כבר שגוי. והנורמה במושגים הבסיסיים היא לא תוצר של סך כל החלטות חברתיות אלא ההחלטות החברתיות הן מיסוד נורמה – שהאבולוציה ממילא כבר יצקה אותן לתוכה.

ולא להפך! לעולם לא להפך!

גם המושג "משפחה גרעינית" (כמו זהות מינית בינארית, כמו קיום ה"אני") – זה מושג שנוצק לא בתוך רעיון אנושי – אלא מתוך מיליוני שנות אבולוציה, שבהן "נבחנו" התארגנויות אחרות ש"נפסלו" ולא שרדו. משפחה היא ההתארגנות המנצחת בתחרות אכזרית מאד של השרדות וברירה טבעית. 

זה נכון, שגם הדת טוענת טענה דומה. אבל כדי לכפור לא די בכך שהכופר יהיה אדם לא מאמין- הוא צריך להיות גם בור מוחלט שלא מכיר את תאורית האבולוציה!

היום, התא המשפחתי הזוגי נפרם, בשל רעיונות תרבותיים אופנתיים, אבל זוגיות מונוגמית בכלל היא רעיון חדש במונחים של אבולוציה. הרעיון הישן יותר, הבסיסי יותר והמוצק יותר הוא – הקשר ילד-הורה (רצוי, שני הורים, שכל אחד ממין אחר, אבל זה פחות הכרחי -בגלל שהאנושות פיתחה גם מנגנוני פיצוי וגם כי זה לא הכרחי אבוצוליוני )

עכשיו, אין שום שמץ של ספק, שהאנושות לא מושלמת. וגם איש אינו חולק על כך שאפשר לשפר את הירושות האבולוציוניות שלנו – בעזרת התבונה האנושית. ואין ספק שאנושות יכול בהחלט להיות מוגדרת כמו מסכת תמידית של התעללויות הדדיות של כולם בכולם. ואנחנו מתקדמים תמיד במציאת דרכים לשיפור המצב. אבל-

כשמגיע חוקר ו,"מגלה" – שמשפחה גרעינית – אחד המיבנים המוצקים, המתמידים, בעל היתרון ההשרדותי המוכח מדעית מיליוני שנים לפני שהיה מדע – היא "מחלה" – כי כל ילד שני (כלומר כמעט בכל משפחה) עובר התעללות – אני הייתי מציעה לו לבדוק איפה הוא התבלבל בהגדרה של המושג "התעללות". ולא – לחשוב שהמשפחה היא מוסד שמייצר התעללות.

יונג אומר, שלא שלאנשים יש רעיונות, לרעיונות -יש אנשים. ולרעיונות האוויליים והמטופשים ברמות של טירלול מוחלט, יש אנשים טפשים ומסוכנים במיוחד, מסוכנים, כי אוויל תמיד בא עם 'משריש' ורעיונות מטופשים נוטים להכות שורש ביותר בני אדם, מאשר רעיונות יותר מורכבים להבנה ולכן פחות מסוכנים.

כל טענה, מתוך היבריס שצריך לנבוע אך ורק מטפשות ובורות מוחלטים –לידיעה – איך צריך לשנות את המבנה החברתי העתיק,  או איך צריך למשטר התנהלויות אנושיות ועוד להאמין, בטפשותו המתודית – שזה י ש פ ר – את ההתארגנות הקיימת היא טענה מסוכנת, מפי אוויל.

חברת הכנסת מירב מיכאלי מדגימה זאת היטב כאן.

זה בערך כמו לטעון – שהתרופה לחיים כמחלה סופנית – היא ההתאבדות. שזה, ללא ספק גם נכון ואפילו – מוכח מדעית.

התנהלות אנושות היא תוצר של מאבק אבולוציוני אכזרי מאד, ומאבקים תרבותיים אכזריים לא פחות. בני האדם מורכבים מורכבות אינסופית. מוח של אדם אחד, אפילו של מיכאלי, מורכב יותר מכל מחשב-על. במוח יש 10 בחזקת 13 – תאי עצב, שכל אחד מהם הוא מחשב בפני עצמו. כל אלו -עסוקים בחישובים ש-99.999999% מהם לא מודעים לנו. אנחנו לא קרובים להבין את הפעולות הפשוטות ביותר שלנו, את עצמנו, פרט, את עצמו.

כל החישובים המדהימים האלו שעושה המוח בלא ידיעתנו – שגם מוח של תינוק יודע לעשות -הרבה לפני שהוא כולא את עולמו לתוך אוצר מילים מוגבל –  עסוקים ללא הרף ביצירת האיזונים המיטביים ביותר לתקשורת הישרותית בחברה ובעולם, מתוך ניסיון גנטי של מיליארדי שנים.

כל אחד  מאיתנו הוא תוצאה של שרשרת שלא נשברה מעולם – מרגע שנוצרנו מתוך אמבה. כל אחד מאיתנו הוא ניצחון מתמשך מרגע היווצרות אורגניזם ראשון.

האם יכול להיות אדם כל כך טיפש, עד כדי שהוא מדמיין לעצמו- שיש לו פתרון טוב יותר, לשאלה שכל הטבע, החל מרמת התא האחד  -ועד אוסף ביזליוני התאים שמרכיבים חברה, מתוך אינפורמציה – שגם אם היה לרשותו עכשיו כל הידע האנושי המדעי – היה יכול לדעת על כך פחות ממיליונית הפרומיל, (אולי) ומתוך יידע כל כך אפסי- שמתוכו – עוד פחות מכך מנוסח במושגים – שעליהם ניתן לומר משהו, וגם הם מתעתעים וסותרניים  – שהוא יודע טוב יותר איך צריכה להיות התארגנות חברתית?!   אדם כזה לא יכול להחשב חוקר, אישה כזו – יש להרחיקה כל השפעה על הציבור.

ברור, שישנה בעייה של התעללויות בילדים. ללא ספק יש לטפל בה. המבנה המשפחתי הוא המבנה המיטבי לכך. ואין לו שום פתרון אחר שבן תמותה יכול להמציא. ולמעשה, התעללות במשפחה היא תופעה שאכן קיימת בכל משפחה – ככשל להצליח להגיע לשלמות. פרקו את המבנה הזה –  והכשל יהיה הנורמה. לאסוף מיעוט מזערי, יחסית, של כשלים (ללא ספק רבים מאד מאד)  ועל פיהם לאפיין מערכת – לזה התכוון אורוול כשאמר, שצריך להיות אינטלקטואל כדי להיות עד כדי מטומם.

אישית, זה מזכיר לי את ההטפה של סם, הנשר האמריקאי, על ההפקרות  הזו  – כל בני האדם מסתובבים בחוץ, כשהם עירומים לגמרי מתחת לבגדים.

מודעות פרסומת

2 תגובות בנושא “כל חוקר שני- מתעלל במושג 'מחקר'

הוסיפו את שלכם

  1. דבר ראשון, שימי לב שהכתבה מ2013, אולי הנתונים השתנו לכאן או לכאן כיום. דבר שני, אשמח אם תוכלי להסב את תשומת ליבי היכן מצאת במחקר ש"כל ילד שני (כלומר כמעט בכל משפחה) עובר התעללות".
    לפי מה שאני מבין, המחקר מצא כי כל ילד שני חווה פגיעה כלשהי, מתוכם 17% חוו פגיעה מינית, ומתוכם כמעט 50% היו בתוך המשפחה. מה שאומר שיחסית למספר הפגיעות, מעט מאוד היו בתוך המשפחה. "ברוב המקרים" שנאמר אחר כך, לא כתוב על איזו פגיעה מדובר כך שניתן להניח שרק חלק היו פגיעות מיניות במשפחה.

    אהבתי

    1. א. גם אני לא דיברתי על התעללות מינית אלא על התעללות בדיוק כמו שמגדירה הכותרת של המחקר :"אחד מכל שני ילדים בישראל עבר התעללות". ונכון שכשלתי פה מלשים לב לכך שהטענה היתה ל"מחצית" מהמקרים בלבד. אבל זה שולי כי גם אם נתקן ל"אחד מ4 ילדים עובר התעללות במשפחה" – זה עדיין מופרך באותה מידה. לא כי זה לא נכון (כל שני אחים יוציאו אחד לשני את הנשמה לנצח) אלא כי מה שלא חריג לא יכול להחשב התעללות ומה שאכן יחשב התעללות לא יכול להיות כל כך שכיח

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: