בגצלה ושופטי חלם

סופת שלגים עזה תופסת את הרשלה בדרכים ואין לו ברירה אלא לעשות את הלילה בעיירה שעל אם דרך. בעיירה אין יהודי אחד לרפואה וכסף לשלם עבור לינה- אין לו.
בצר לו מוצא הרשלה פונדק נעים וחמים, נכנס בגניבה לאחד החדרים ומייד קופץ לתוך המיטה החמה ומסתתר מתחת לשמיכה.
לרוע מזלו, מבחין בו אחד הגויים ומלשין לבעלים.
בעל הבית, בריון רוסי בנוי לתלפיות פורץ לחדר בסערה , תופס באוזניו של הרשלה, תולש מהמיטה, מניף באוויר ועוד רגע ישליכהו  בבושת פנים.
מתחנן הרשלה: אדוני, אם תשליכיני החוצה, אקפא מקור!
אומר הז'לובט: עונש יאה לגנב שכמוך!
עונה לו הרשלה: הטלת עונשים זה תפקידו של השופט ! אינך יכול להענישני על דעת עצמך, איך לדעתך היתה נראית המולדת היקרה שלנו, אם כל ביריון היה מרשה לעצמו לשמש כשופט על דעת עצמו?

הז'לובט, שהיה פטריוט גדול, שקל את הדברים.

אם כך, אמר, דבר ראשון מחר בבוקר אביאך בפני שופט שיצווה להלקותך!
אמר הרשלה, זו אכן גם זכותך, וגם חובתך כאזרח נאמן להוד רוממתו הצאר. אך עד הבוקר הנך לי ואעשה את הלילה בפונדקך הנעים.

כעס בעל הבית, אך לא יכול היה לעשות דבר.

עם הנץ החמה העיר בעל הבית את הרשלה בגסות, וזירזו אל ביתו של השופט.

אדוני השופט! קרא בקול גדול, הגזלן הזה התגנב ללא רשות לבית המלון שלי ובילה את הלילה מבלי לשלם! אני דורש להטיל עונש על בן הבליעל, למען ילמד לקח!

האם נכון הדבר? שאל השופט את הרשלה, והרשלה הודה , שכך הוא.

אם כן, פסק השופט, אני מטיל עליך לשלם לבעל הבית שני זלוטי, פיצוי על הגזלה!
אבל, אדוני השופט, הלינה, מחירה חצי זלוטי, והלוא אם היה כסף ברשותי, הייתי משלם בחפץ לב וחוסך משני אדונים נכבדים אלו אל הטרחה לעסוק בעיניני!

התקצף השופט עוד יותר והרעים בקולו : אם אינך יכול לשלם אשליכך לבית האסורים!

ענה לו הרשלה, וכי במה יועיל הדבר לאדונים הנכבדים? כל מה שביקשתי היה מקום מחסה, ואילו הוא מעניש אותי – באירוח לינה ללילה נוסף?

הקשיב השופט לדבריו, הרהר שעה ארוכה, גרד פדחתו ואז ענה:
העונש הוא כדי שתלמד שלא להתגנב למלונות מבלי לשלם!

אבל,אדוני, אמר הרשלה, עברתי פה במקרה בדרכי לעיירה אחרת וממילא לא אשוב לפה לעולם. וכי למה שתרצו, אדוני הנכבדים, להשאיר בעיירה הנחמדת שלכם אדם שפל שכמותי? הניחו לי, ואלך לי לבלי שוב.

שקל השופט את דבריו, ומצא אותם כדברים של טעם, אך בלא כלום לא היה יכול לפטור אותו ועל כן פסק: אאסור אותך, כדי שליסטים אחרים שכמותך, יראו – וייראו.

שוב ביקש הרשלה את רשות הדיבור וכך אמר: אדוני הנכבד, אם היית מבקש להעניש אותי על הפשע שביצעתי, הייתי מקבל זאת בהרכנת ראש ובהכנעה, ברי, כי צדק חייב להיעשות. אבל מה שאדוני מבקש הוא, לעשות שימוש באדם אומלל וחסר כל חשיבות, רק כדי לשלוח מסר – לגנבים ולליסטים? ואם זה כל העניין, מדוע דווקא אני? הלוא תוכל לבחור לאסור את האדון הנכבד הזה , אמר והצביע על בעל הבית, שמאחר שכה נכבד הוא, בוודאי כל העיר תדבר על מאסרו, וכך, המסר שלך יעבור במהירות בכל העיירה ואף מחוצה לה, יישמעו כל הליסטים , ולא יעזו לעבור ולו עבירה פעוטה ביותר. והיתה עיירתך לשם דבר, אות ומופת לחוק וצדק, בפי כל.

הקשיב השופט להרשלה, ומה מאד מצאו דבריו חן בעיניו, וכבר ראה עצמו מקבל אות של כבוד מידיו של הצאר בעצמו. על כן קרא לשומרים להשליך את בעל הפונדק לבית האסורים והוא הובל אחר כבוד כשהוא צועק צעקות שבר עד לב השמים. הרשלה הודה לשופט על חכמת הצדק הגדולה שלו, פנה והלך לו לדרכו
—————————————-

אין זאת אלא, ששופטי ישראל אינם אלא צאצאים ישירים של השופט הנכבד בסיפור הקטן שהמצאתי , לשם אנלוגיה למערך הנימוקים של כבוד השופט פוגלמן, בפסק דין לטובת עתירות ארגונים לזכויות אדם, כנגד כליאת מסתננים המתקן חולות:

"הליך ההחזקה במשמורת אינו הליך עונשי. אין הוא נועד להעניש פרטים על כך שנכנסו לישראל שלא כדין. זהו הליך מינהלי, בעל תכלית נקודתית ומעשית – בירור זהותו של מי שנכנס לישראל בצורה בלתי מוסדרת ומימוש הליכי גירושו מן הארץ.
אין ספק: תוצאת הליך זה עלולה להיות מרתיעה עבור אחרים, השוקלים אם לעשות את דרכם לישראל.
אין פגם בכך שלמעצר מסתנן, שנועד לקדם את הליכי גירושו, נלווה אפקט הרתעתי (עניין אל טאיי, בעמ' 851).
ואולם, אין להסיק מכך כי ניתן להחזיק מסתנן במעצר לשם הרתעת אחרים, גם לאחר שזהותו התבררה, וגם לאחר שנמצא כי אין אפשרות אפקטיבית להרחיקו מהארץ (פרשת אדם, בפסקה 86)."

הבנתם? משום מה, המדינה בחרה שלא להעניש את המסתנן על עבירת גניבת הגבול. ומכיון שכליאה בחולות איננה בבחינת עונש, אלא רק "הליך מנהלי", אסור לכלוא אותו , אפילו לא במתקן פתוח עם כל השירותים הנחוצים – בשביל לשלוח מסר למסתננים פוטנציאליים, שלא כדאי להם להגיע לפה….(אם מדינת ישראל כן היתה בוחרת להשליך את המסתנן לכלא, או אז, היה גם מותר לעשות בו שימוש להרתעה)

נותרו שתי שאלו:.
1. האם הרשלה אידיוט או גאון.
2. האם פוגלמן אידיוט, או שהוא חושב, שזה מה שאנחנו?