החיים יפים [כשאתם אינטלקטואלים מטומטמים]

שופטים פטרו מחבל שדקר אישה בסכין תוך קריאות "אללה אכבר" מאשמת ניסיון רצח משום שסברו שלא ניתן להוכיח, שאכן התכוון לרצוח אותה.

 

———————————– 
לפני המלחמה, גווידו (בניני) היהודי הגיע לעיירה האיטלקית הקטנה כדי לפתוח חנות ספרים אבל ראש העיר האנטישמי המטומטם לא נתן לו רשיון עסק, אז בינתיים גווידו עבד אצל דוד שלו, כמלצר במלון.
במלון היה אורח קבוע, ד"ר לסינג הגרמני, שתחביבו הממכר היה חידות בחרוזים, אותן נהנה להחליף עם המלצר האהוב עליו, גווידו הגאון.

כשנכנסו הגרמנים לאיטליה, גווידו נשלח למחנה השמדה יחד עם בנו הקטן, ג'ושוע, ורעייתו הלא היהודיה. גווידו הבין היטב את מצבם ובגאוניותו הצליח לשכנע את הילד, שכל השהות במחנה אינה אלא משחק נושא פרסים (אני יודעת שהיה מבקר שחשב את הסרט הנפלא הזה "החיים יפים" של בניני ,לאנטישמי . המבקר עצמו אנטישמי, וגם אוויל)

ואז יום אחד קרה נס. גווידו נתקל בד"ר לסינג הטוב, שהיה אמנם גרמני אך לא נאצי. השניים מצאו דרך להחליף בסתר כמה מילים מתחת לאפם של קציני האס אס.
הכשל החרוץ של השיחה, בסרטון הזה.

 

———————-

ד"ר לסינג אינו אדם רע. הוא אינטלקטואל, ולכן טיפש.בשל האינטלקט, מוחו כל כך הרחיק ממחוזות המציאות עד שאיבד לחלוטין לאו דווקא את שפיותו, אלא את הכלים להבין מציאות ברורה מדי וכך גם את המצפן המוסרי, האינטואיטיבי, במצב שאפילו כסילים נבערים לא היו מצליחם לטעות בו.

————————–

זו אמנם יצירה בדיונית, אך אינה בשום אופן – בדייה.

הבעיה של ד"ר לסינג, כמו של השופטים המטורללים ש"לא מצאו הוכחה לכוונת רצח" היא – שברור שהם לא מצאו.
כוונות אינן נמצאות במציאות אמפירית, הן רק באות לביטוי במעשים.

זה ברור לכל אחד, למעט לאינטלקטואל.

זאת משום שאדם שרכש השכלה יותר מכפי שהמוח שלו יכול לעכל, יודע שיש להטיל ספק במציאות הנראית לעין, אבל איבד את היכולת לדעת מתי לעצור.
———————–
"משמעות" היא יחידה אטומית , אך מורכבת. היא מורכבת מטיבה מחלקים שניתן לפרק, כמו למשל: ריצה אחר קורבן, תקיעת סכין, כוונות, מוסר, תרבות, ואיסלם. כשמפרקים את המעשה לגורמים, כל המשמעות הולכת לאיבוד בהכרח, וכל מה שמכיל המושג "נסיון לרצח" נעלם, כבמעשה קסמים.
באף אחד מהגורמים – לא נמצא "רצח" למעט ב"כוונה" – שאין לה שום ממשות – אלא רק באופן הברור שבו היא לביטוי בסך כל הפעולה
ושדווקא אותה – הם פירקו…
—————————
כך בדיוק היה המצב של האינטלקטואלים הגרמנים שקולם לא נשמע, כשעוד היה ניתן למנוע את הזוועה.
הם היו חכמים מכדי להבין את המציאות הברורה עד כאב.
בכללם, אגב, כל גאוני אסכולת פרנקפורט היהודים, שעד 1933 עוד ישבו בגרמניה וניתחו ניתוחים פסיכולוגיים מחקריים ואנליטיים מזהירים את נפשו של הפאשיסט לפרטי פרטים, עד לרגע , שבו המפלצת שצמחה להם מתחת לאף בלי שזיהו לרגע את הסכנה, כבר איימה ישירות על חייהם. ולא כולם הספיקו לברוח…
העיקר, שקראו לעצמם "המכון לחקר חברתי"
—————————————————–
למרבה הגרוטסקה, אותם אינטלקטואלים שלא ידעו מתי לעצור ולהפסיק לפרק תבנויות משמעות -ופשוט סתם לראות אותן – הם היום אותם אנשים שלא יודעים מתי להפסיק לבנות תבניות משמעות מצוצות לגמרי מהאצבע.

הם אלו שכל דבר שישראל עושה כדי להגן על עצמה מפני האיסלם הנאצי – "מזכיר" להם "תקופות אפלות".

למעשה כל דבר "מזכיר" להם תקופות אפלות, למעט תופעות כמו, נניח, כל העולם המוסלמי – שבכללותו קורא להשמדת יהודים, מנסה להשמיד אותם בפועל, תוך ניפנוף דגלים נאציים השעה שהם מכחישים את השואה ובד בבד מטילים את האשמה על הציונים שיזמנו אותה, ניכוסה לעצמם ("הנכבה" ) והפצת תעמולה כנגד ישראל תוך שימוש בתמונות מהשואה- תחת הכותרת "הטבח שישראל מבצעת בפלסטנים", וכל זאת בחסות וממימון מדינה שהיתה מוכנה לסבול שנים של חרם כלכלי – רק כדי לפתח נשק להשמדה המונית עם טילים שכתוב עליהם "להשמדת ישראל".

הלוא איך ניתן לדעת בוודאות – שיש להם כוונה להמית יהודים…?
—————-
ישראל היום בת 70, הגיע הזמן שתתבגר כבר, ותחדל מלסגוד לאידיוטים מוחלטים בשל היותם בעלי סמכות ותארים, שמעידים בהרבה מאד מקרים על כך שמוחם האומלל נאלץ לספוג רעיונות ואידאות -עד אפס מקום וכך שלא נותר שם ולו אייקיו אחד בודד – לצורך התבוננות במציאות שמחוץ לתבניות הפרשניות המהוללות.
שופטי בג"צ ובמיוחד ברק, ממציא השיטה השיפוטית, שכל תכליתה נועדה למנוע את מה שהוא ראה בעיני מחלת רוחו – הפיכתה של ישראל לנאצית. הוא לא רק התבלבל לגמרי באבחנה, אלא גם הצליח לא לתפוס, שאם הדבר היה נכון – שום חוק אווילי לא היה עוצר את הצורר היהודי מלממש את הזוועות האיומות שמוחו המופרע של ברק דימיין