במשפט תיק 4000 נתניהו נאשם בכך שהעניק הטבות רגולטוריות לאלוביץ, הבעלים של בזק , בתמורה לסיקור אוהד לנתניהו באתר וואלה שבבעלות האלוביצ'ים. פורום קפה שפירא אירח פעמים רבות את אבי וייס ואלי ציפורי עוד כשאורי בן אמוץ ז"ל היה בתמונה. ככלכלן בינלאומי אורי הבין מיד מה קורה פה, וגם את ההסברים המורכבים והמסובכים של וייס- המומחה הכמעט יחיד בארץ בתחום המחקר הייחודי ברגולציה מנהלית של התקשורת. למי שאינו גאון בכלכלה או חוקר רגולציות, הנה תקציר ממה שעולה מבית המשפט עצמו בזכות השידורים הישירים של כנרת בראשי: למען ההגינות – זה נכתב מתוך זכרון (חלק מהפרטים אולי קצת משובשים) וגם לא מתוך השכלה משפטית.
אבל התמונה הכללית היא חד משמעית – משפט ראווה מצד פרקליטות שלא מאמינה לעצמה, שמסתבכת שוב ושוב בשקרים בוטים, שכל עדיה עד כה הפכו הלכה למעשה לעדי הגנה שמוכיחים ניקיון כפיים וללא בדל אחד של ראיה שתומכת באף אחד מתוך הסיפור שבדתה. ועוד משהו חשוב: כתב האישום הוגש לפני סבבי הבחירות. המשפט מתנהל כמעט רק על "השלמות חקירה" מאוחרות מאד, על "רענון עדים" שמרועננים להעיד בניגוד לעדותם במשטרה (נוהל שבית המשפט אישר בניגוד לתקנות) ו"עדויות חדשות" שלא מופיעות בכתב האישום המקורי, ונחקרים לראשונה בבית המשפט ולא כנהוג – במשטרה. מכאן עולה השאלה שחייבת להטריד כל אדם: על סמך מה, לכל הרוחות, הוגש כתב האישום הראשוני? במיוחד בהתחשב בכך שגם לאחר כל ההשלמות לא נתגלתה בדל ראייה?
1. על הפרקליטות להוכיח את תיאורית הקונספירציה שרחקה, בפתיח הפוסט הזה.
2. עד כה – בית המשפט שמע 8 עדי תביעה – שכל אחד מהם הוכיח את זכותו של נתניהו (אני שמעתי רק 6 ועליהם אדבר) .
א. עדות אילן ישועה – מנכ"ל וואלה ("אני משקר אבל לא שקרן")
העדות היתה אמורה לספק הוכחה שנתניהו כפה עליו סיקור חיובי (דרך אלוביץ , על פי הסכם השוחד לסיקור אוהד, כביכול) . ישועה התגלה כשקרן מועד, שסותר את עדותו שלו בכל משפט. הוא עצמו הודה שהוא משקר ("אני משקר אבל לא שקרן"), עד שאפילו לשופטים נמאס, וכישישועה הודה, ששיקר אפילו לעצמו, בפתק שהוא עצמו כתב לעצמו, השופט אמר : "אדוני ירים יד כשהוא משקר , כדי שנדע מתי הוא אומר אמת ומתי משקר לעצמו". תוך כדי עדות נחשפו קשרים מפוקפקים מאין כמוהם לעסקות חשודות במתת סיקור אוהד: לבנט, לבוז'י הרצוג, לאבי גבאי, לליברמן, ולמעשה – לכל יריביו של נתניהו:
א.1 – לאחר שבית המשפט הורה לפרקליטות לתקן את כתב האישום ולהראות ממש את הסיקור החיובי, ("רואים יער אבל איפה העצים") הפרקליטות תיקנה את כתב האישום ובחרה 315 מקרים בהם היתה "היענות חריגה" מצד וואלה, לבקשות נתניהו. גיא לוי וחברי "פרויקט 315" בדקו את אותן ידיעות אחת אחת. התוצאות מוכיחות את נלעגות טענות התביעה שביזתה עצמה בשקרים שלא טרחו אפילו להסתיר.
———-
שורה תחתונה: אין ולו בדל ראיה לכך שהיתה היענות כלשהי לבקשות מצד נתניהו וסביבתו – הודעות דוברות נדחו גם כשפורסמו בכל המדיה למעט וואלה, ונדחו אפילו בקשות לתגובה על פרסום שקרי או הסרתו. הוכח ההפך מטענות הפרקליטות על התקיימותו שלו סיקור אוהד.
—————
ב'. עד תביעה אבי ברגר -לשעבר, מנכ"ל משרד התקשורת.
ברגר היה אמור להעיד שנתניהו פיטר אותו מתפקידו לבקשת אלוביץ, שותפו של נתניהו לעסקת השוחד. במשפט ברגר סתר את עצמו, ולבסוף הוכח ש: א. נתניהו פיטר אותו רק חצי שנה אחרי שנכנס לתפקידו כשר התקשורת. ב. ברגר עיכב בניגוד לחוק את ההסכם למיזוג מניות בזק-יס (שאושר בכל הדרגים המקצועיים האפשריים. ראו עדות יו"ר הרשות להגבלים עסקיים) – והוכח – שאלוביץ נאלץ לחזר על כל פתח רק כדי לקבל את המגיע לו ממילא. במאמר מוסגר, כך הפקיד ברגר גרם למשק הפסדים של מילארדים – בעיכוב פריסת סיבים אופטיים. האינטרנט שלכם איטי? ברגר אשם.
—————–
שורה תחתונה: הפרקליטות ביזתה את עצמה בבית המשפט ואולצה לסגת מסעיפי האישום העוסקים בברגר. הנוכל שצריך לעמוד לדין
————
עדת תביעה שלישית – פונקציה בוואלה (לא זוכרת את שמה, והיא חסרת כל רלוונטיות. קטע אחד בלתי נשכח מעדותה: "אני סתם מחרטטת כאן"
————-
עד תביעה רביעי : יו"ר לשעבר של רשות להגבלים עסקיים.
אף אחד לא מבין מדוע התביעה העלתה אותו משום שמתוך עדותו עולה – שההחלטה הרגולטורית, שהיא המתת של נתניהו כשוחד לאלוביץ נעשתה:
1. עוד לפני שאלוביץ קנה את מניות בזק
2. לפני שנתניהו היה שר התקשורת
3. נעשתה תחת פיקוח מלא של עשרות רגולטורים , פיקוח של בית המשפט , בהליך – שתקין ממנו – אין.
4. שאין כל דרך לאף פוליטיקאי לאשר עסקאות כאלו על פי רצונו. זה אבסורד.
שורה תחתונה: עד תביעה שהפך עד הגנה – והוכיח באופן שאי אפשר בכלל לסתור אותו – שה"מתת" לא היה יכול להינתן ע"י נתניהו. שלא היה מתת אלא החלטה רגולטורית של ועדות מקצועיות ובפיקוח צמוד של בית המשפט .
ואוסיף אנקדוטה: מפכ"ל המשטרה, רוני אלשייך שהמליץ להעמיד לדין את נתניהו על ה"הטבה" הזו -הוא עצמו חתום עליה ….
——————-
ג. טענה מכתב האישום – נתניהו, לאחר שעזב את משרד התקשורת מינה את ארדן – ופיטר אותו לאחר שארדן לא סיפק את דרישות אלוביץ. ההפך הוא הנכון: ארדן ביקש, וקיבל הארכה לסיים את הליך הנקרא "השוק הסיטונאי" שמשמעותו שבזק מחויבת לספק תשתיות לכל מתחריה. במהלך ההארכה הזו, ארדן אכן השלים את ההליך – דבר שגרם לאלוביץ ("להלן, "המשחד") נזקים כלכליים אדירים אבל היטיב עם הציבור שורה אחרונה: הפרקליטות משקרת בלי כל חשבון, גם על דברים שניתן לבדוק בקלות רבה. ועוד לבנה בבניין הסיפור ההזוי שרקחה, נופלת מתוך המבנה המדומין.
ד. גולת הכותרת עד כה : עד מדינה מטעם התביעה – ניר חפץ
חפץ היה יועץ התקשורת של נתניהו, משפחתו, ושל הליכוד – בתקופות הרלוונטיות -וגם איש סודם. חפץ היה אמור להראות שהתקיים קשר בין מתת (שלא היה) לבין תמורה (שלא היתה) בין נתניהו לאלוביץ. מה שסיפק חפץ בפועל היה: א. "קחו את דברי בערבון מוגבל" (וממילא – כעד מדינה מראש דבריו מתקבלים בערבון מוגבל) ב. "לא היתה אפילו פעם אחת שבה נתניהו הורה לי להעביר בקשות בענייני רגולציה" . פה נסתם כל הגולל על התקוה של הפרקליטות להוכיח שהיה מתת, שהיתה תמורה, ושהיה קשר ביניהם. ג. מצד אחד, חפץ חזר על המנטרה "לנתניהו היתה דלת פתוחה אצל אלוביץ וישועה (רק לא בוואלה…) ופעם אחת טען ש"נתניהו קיבל את וואלה במתנה" ומיד לאחר מכן הכחיש ואמר שזו רק דעתו (הכותרת פורסמה בהרחבה, ללא התיקון) אבל מכל פרט בעדותו עולה , שאנשי נתניהו היו צריכים להתחנן כדי שבוואלה יתקנו אפילו הודעות שקריות שפורסמו לגבי משפחת נתניהו, ולא נענו גם לזה. אנחנו וגם השופטים כבר יודעים שלא היה אתר חדשות עוין יותר לנתניהו מאשר אתר וואלה. ד. כל מה שחפץ סיפק היתה רכילות (לטעמי, אפילו חסרת ערך מכפיש) שהפרקליטות, שידעה מראש שלחפץ אין סחורה ממשית לספק – בנתה על כך שיספק כותרות מסולפות דרך הדוברים שלה בתקשורת (זה נשמע כמו "תן וקח" בין מוסד כוח לתקשורת – בדיוק ההאשמה שבפניה ניצב נתניהו דווקא) -כדי לייצר אווירה ציבורית כוזבת כאילו משהו לא תקין בהתנהלות של נתניהו ומשפחתו. שורה אחרונה: אל תאמינו למילה של התקשורת – אלו כתבים מטעם שנועדו לשקר לכם ולבנות תודעה כוזבת שורה אחרונה – סיכום של עו"ד פוקס:
"עד כה ראינו רק עדי תביעה שנתפסו בשקרים. לראשונה אנחנו עדים לעד תביעה שנתפס כדובר אמת" (והביא עדות מזכה)
עו"ד יוסי פוקס
ה. עשרים תביעות כנגד המדינה על עינויים בחקירות
מפי גיא לוי נודע – שחפץ – לצד עוד 20 (!) נחקרים בפרשה הזו – ת ו ב ע י ם את המדינה על עינויים בחקירותיהם!!!!
ו. אנקדוטה – הקשר הרופף של ליאת בן ארי עם בני משפחתה
(אי אפשר להמציא דברים כאלו)
בשלב מסוים בחקירה, בית המשפט נזף בפרקליטות על שהיא חוקרת את העד על שיחות שלו עם רעיית נתניה. פה התפרצה ליאת בן ארי, התובעת הראשית, וטענה שמה ששרה יודעת בהכרח הגיע לידיעת נתניהו. ואני רוצה להזכיר לכם, שהתופרת הראשית הזו , שטענה שבנה אינו בנה, האחראית מטעם המדינה על עבירות נדל"ן נתפסה והודתה בקניית דירה במכרז שלא היתה רשאית להכנס אליו, ואז פיצלה את הדירה שלא כחוק, ואז השכירה אותה שלא כחוק, ואז שיקרה בחקירתה במשטרה, ואז הודתה – וטענה שאת כל זה עשה בעלה, בלא ידיעתה – וזאת למרות שהיא עצמה חתומה על המשכנתא…. זו התובעות שטוענת שכל מה שרעיית נתניהו יודעת – נתניהו ידע והוא אחראי (אגב, שרה ויאיר נחקרו כבר על טענות חפץ ונמצאו חסרי אשמה. כך שהניסיון לערב אותם שוב הוא לטעמי בבחינת ביזיון המערכת כולה)
ז. פיסת רכילות:
(הדברים תחת איסור פרסום לכן אזהר פה): כחלק מסחיטת חפץ במשטרה, פורסם שהביא לתחנה אישה אלמונית – אירוע שגרם לחפץ לחתום על כל מה שהחוקרים הכתיבו לו (מה שלא עשו העינויים שעבר). הצאפ נועד להגן על משפחתו של העד. אבי וייס חושף – שגאולה אבן פלטה בטעות משפט שעוסק באותה אישה אלמונית – שממנו עולה – שכבר אין לחפץ משפחה לפגוע בה. ואם כן – מדוע נשמר צו איסור הפרסום על פרטי הפיכתו לעד מדינה? אני יודעת את התשובה. היא נועדה להגן על התנהלות לא חוקית בסביבות מערכת החוק דווקא.
———————–
תקציר מנהלים
א חנוכייה שלמה בת שמונה עדים ראשונים של התביעה, -שכל אחד מהם הפך לעד ההגנה הטוב ביותר שעורכי הדין של נתניהו היו יכולים לייחל להם – וזאת עוד טרם חקירתם הנגדית של ניר חפץ, שם יתחיל חג האורים האמיתי.
ב. עד כה – בלי אפילו שמש אחד בודד, עדות אחת, מילה אחת -שנאמרה – שיכולה היתה להסביר בשל מה הוחלט לפתוח בכתב האישום ההזוי הזה.
ג. כתב האישום הזה עלה מאות מיליונים (ויש האומרים – מיליארדים) בהוצאות החקירות, זאת נוסף על נזק במיליארדים שנגרם למשק בשל עיכוב מערך הסיבים. לצד מיליארדים נוספים שנזרקו על מערכות בחירות בצל האשמות התפורות, שמעלים חשד בקשירת קשר להפלת שלטון , לצד המיליונים שעוד נשלם על פיצויים לעשרים מעונים ואולי המחיר היקר ביותר על התנהלות היורשים של השלטון – שזכו מן ההפקר של הפללת נתניהו – שהם עצמם לקחו בכך חלק.
ד. כל ההתנהלות של התביעה עד כה – ללא בדל של ראיה תומכת – נועדה רק לייצר כותרות שערורייתיות דרך כתבים מגוייסים – הממשיכים לשקר לציבור. כל מי שצורך תקשורת מערוצי המיינסטרים מסכן באופן ממשי את מוח – וחושף עצמו לשטיפת מוח שיטתית – בשיטות שנוסחו ושוכללו בזמן השלטון הסובייטי בברית המועצות שימרו על המוח שלכם בכל רגע. כולנו חשופים לשטיפת מוח, ואל תחשבו שאתם חסינים – השיטות הללו חזקות מכולנו. פשוט לא לצרוך. רק לעקוב אחר המשפט כדברו וכהתנהלותו האמיתית – דרך השידורים של עו"ד כנרת בראשי ואלי ציפורי. רק הם מביאים מילה במילה את הנעשה במשפט. ואז – שפטו אתם בעצמכם.
אפילוג
היה אפשר להעמיד לדין את רבין ז"ל – באשמת התנקשותו בחייו שלו: הוא היה הממונה על השב"כ ובכלל זה על אבטחתו, היתה לו מוטיבציה פוליטית להפליל את יריביו בבחירות, היו פרסומים על כך שהשב"כ תכנן "תרגיל התנקשות" במהלך העצרת שבה היא אכן אירעה. ישנם אינסוף חורים בעדויות סביב האירוע , ישנו חור ירי מלפנים שאינו מוסבר. חסרים שלושה חורים בדף המקופל בשיר השלום שנטען שפגע בו כדור, לא מובן מדוע הגיע אחרי עשרים דקות לבית החולים – ששוכן קילומטר מהעצרת, לשם הובהל במכונית השרד ולא באמבולנס שחנה בככר, והגיע לבית החולים באמבולנס אחר. חשוד מאד שבהלך עשרים הדקות לא דווח לבית החולים על הגעתו- כך שנרשם כ"אלמוני" , או מדוע מועד המוות נקבע בזמן שתמונה מעידה על כך שהרוצח כבר היה בידי המשטרה מזה 15 דקות כשמדו"ח בית החולים עולה, שפגיעות כאלו גוררות מוות תוך דקות ספורות. חשוד מאד שנעלם זה שקרא "סרק סרק" , שהמאבטח הקרוב אליו ביותר מצא מותו בנסיבות עלומות, שנראה פוסע לתוך המכונית למרות פגיעה בעמוד השדרה, שרעייתו דיווחה שקיבלה ידיעה שזה היה רק תרגיל והוא עצמו לא נפגע. ועוד תהיות רבות העובדה, שניתן לספר סיפור (קוהרנטי בהרבה מהבלי הפרקליטות כנגד נתניהו) אינה הוכחה לכך שהסיפור התרחש במציאות. וצריך להזהר מאד לא להתבלבל בין היכולת לברוא נרטיב – לבין מה שהתרחש במציאות.
————————-
עו"ד כנרת בראשי: שידורים ישירים מבית המשפט
טעון גיבו"ח - גלי בת חורין 
כתיבת תגובה