מראיינת (כל מראיינ/ת ישראלי/ת אי פעם ): פרופ' זילברפלוץ, אתה למעשה הגעת אלינו מנורבגיה לקבל את פרס דן-דויד על תרומתך למחקר על מנגנוני תקשורת בין חרקים ובמיוחד על התגלית המפתיעה שלך - שלחרקים יש עולם עשיר ומפותח ואתה למעשה פיענחת את שפתם ורציתי לבקש ממך לספר לצופים שלנו, על מה בעצם מדברים חרקים ומה דעתם... Continue Reading →
יגאל סרנה – פייטן שטנה
החופש הגדול בעיצומו, והורים רבים שואלים את עצמם במה ניתן להעסיק את הילדים. אני מציעה פעילות שמשלבת לימוד אנתרופולגיה, היסטוריה, ידיעת העם היהודי והארץ המשולבת בסאפרי. בימים החמים מומלץ לבקר באתרים כמו עמוד הפייסבוק של יגאל סרנה, המציע, לצד הנאה אסתטית משלל של תמונות שנבחרו בקפידה במטרה אמנותית להפחיד ילדים, גם טקסטים מרהיבים מהנפלאים שבפייטני... Continue Reading →
עיתון לאנשים פוסט-חושבים
עיתון הארץ הוא תופעה של גאונות צרופה רק שוקן ואלוהים יודעים איך העיתון הזה הצליח לחולל סביב קוראיו מציאות מדומה ומסוייטת של חיים תחת שלטון טוטליטרי בתוך שואה כלכלית בין אזרחים עם קרניים וזנב, בעוד שרובם ככולם למעשה מעשירי הארץ, קוראים את העיתון במשרדם המפואר שבקומה ה20 של מגדל יוקרה, משקיפים מטה אל עיר תוססת... Continue Reading →
השמאל הישראלי: ניצוד או צייד?
אמש שודרה בטלוייזיה תכניתה של אושרת קוטלר: "ציידי השמאלנים" על איך שמדינת ישראל הופכת להיות מדינה שמשתיקה את מבקריה. אני סבורה שרמת החוצפה היא לא פחות ממדהימה ומקווה שזהו תחילתו של תהליך שבו האליטות מטעם עצמם הפנימו סוף סוף את הפארנויה האידיאולוגית ששיווקו לעם במשך שלושת העשורים האחרונים, ושמעתה והלאה גם ימשיכו לחיות בחשש שמא יעוללו להם את כל מה שהם עצמם עולל עד כה ליריביהם. ביקורת עליהם תועיל להם מאד ותועיל בוודאי גם לקורבנות שלהם - צופי הטלוויזיה.
טראמפ vs פייק-ניוז
"שומעת?" לוחש לי האנגלי: "אמרו עכשיו ב skynews , שהשמועה ברחוב היא, שטראמפ שלח את חיל משמר הגבול לרכז מסתננים לא חוקיים במחנות" ומייד המתיק באוזני בקריצה רבת משמעות ומעוטת אמונה: "טראמפ הכחיש..." מייד לאחר מלחמת העולם השניה פשטה שמועה בארה"ב, שהCIA גייס נאצים בכירים לפרוייקט סודי של ניסויים לשינוי תודעה ולעינויים בבני אדם. תיאוריית הקונספירציות... Continue Reading →
"פוסט-אמת" הוא פייק-ניוז
בנובמבר 2016, טראמפ עדיין לא הושבע ועיתון "הארץ" העלה טור מאת אליסון פלאד, מ"הגרדיאן" תחת הכותרת: חן השקר: "פוסט-אמת" היא מלת השנה של אוקספורד וכך יצא, שאחרי כמה עשורים שבהם הפוסטמודרניזם,שבמהותו רואה במושג האמת המצאה, שאינה אלא ביטוי לתשוקתה האפלה של התרבות המערבית לבסס את סמכותה כבעלת בית יחידה על הרעיונות תוך הדרת נארטיבים של... Continue Reading →
המניע לא ידוע
התקשורת, שכל זכות קיומה בחשיפת הנסתר, עושה מאמצים בולטים מאד לעין להסתיר מהציבור פשעים הנעשים בשם האיסלם ומתוך מניעים לאומניים. די הראיות לכך יובאו בתחקיר קצר זה. מדוע זה כך ומיהם הגורמים שאולי עומדים מאחורי התופעה. עד כה המניע אינו ידוע. רמזים לו מצאתי במהלך הכתיבה, והעיקרי שבהם החשש מפני התלהטות רגשות מצד האוכלוסיה היהודית כנגד הציבור הערבי. טענה זו לא רק שהיא עומדת בניגוד לתפקיד העיקרי של התקשורת, היא סותרת את התופעה שעל פיה כל פעולה תוקפנית של יהודים כלפי ערבים מקבלת כותרות ראשיות. האם אותם גורמים ששמו עצמם אחראים על חינוך הציבור סבורים, שלערבים אין רגשות? אם ילהיטו אותם, לא יתלהטו?
סגנית יו"ר הקרן לישראל החדשה הגיעה לישראל ועוכבה בכניסתה
ג'ניפר גורביץ' , סגנית יו"ר הקרן לישראל החדשה (NIF) שהגיעה לארץ כדי לקחת חלק במפגש מועצת מנהלים של הקרן, עוכבה על ידי רשת ההגירה ונשלחה לתשאול בעניין קשריה של הקרן על תנועת החרם על ישראל, ה-BDS גורביץ' הזדהתה כ"יהודיה וציונית" ולשאלתם ענתה שהיא עובדת עבור שתי"ל ארגוו שמייעץ לארגוני חברה אזרחית בישראל. לשאלה, האם יש לה... Continue Reading →
נפילת השביט
בסמיכות זמנים מעוררת חשד, כתב "הארץ" ארי שביט הודה שהוא היה זה שהציף את הבעתיות של אי הסכמתו של עראפת להסכים להודות שהוא מכיר בזכותה של מדינת ישראל להתקיים- ופתאום צצה מאי שם אמריקאית שנזכרה לפתע שהיא לגמרי טראומטית מהטרדה מינית של שביט מלפני כמה שנים. מסתבר לכולנו ששביט "תפס את ידה בצורה מוזרה" ומאז... Continue Reading →
הארץ: לא מאוזן ולא אובייקטיבי. התפקיד היחיד של התאגיד: לבקר את נתניהו במדינה דמוקרטית - ונניח לרגע שישראל כזו - זכות הקיום של כלי תקשורת ציבורי היא אחת: ביקורת ■ ממש כמו גופים ציבוריים אחרים כמו מבקר המדינה או בנק ישראל לא מאוזן ולא אובייקטיבי - אינדוקטרינציה בלי בושה, יש מהמקפצה. גוף חדשותי לא יכול להיות... Continue Reading →