תארו לעצמכם שנולדתם בלואיזיאנה בתקופת העבדות. לפני שאתם מעלים חיוך ורואים את עצמכם במיטב המחלצות באחוזת טרה, מתנשקים עם רט בטלר או חושבים על זה מחר- אתם העבדים השחורים. מה תענה אם אשאל אותך, קונטה קינטה, העבד הפלח בשדות הטבק של אדונך, איך החיים? - השבח לאל. יענה - הכל טוב? - השבח לאל. בריאות... Continue Reading →
פאשיזם, והקשר המוזר שלו לאושר
ראשית, חוסכת לכם פה את כל המלל שניתן למצוא בויקיפדיה. להגדרה של ג'ורג' אורוול, בתרגומו של חברנו Ronen Mayer כאן: http://ronenmayer.me/2010/02/08/%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%96%D7%9D/ להגדרה של אומברטו אקו: http://www.faz.co.il/thread_133636 ועתה, להגדרה האישית שלי: המתודולוגיה שלי היא, כרגיל, לגזור את ההגדרות מתוך אינטואיציות בשימוש בשפה. כולנו נסכים, שאנחנו מכנים "פאשיסטי" - התארגנות שאין בה חופש... Continue Reading →
יתרת זכות בחשבון הנפש
"העם בישראל הולך והופך אלים יותר ויותר." זה משפט ששומעים אותו יותר ויותר ויותר אלא, שזה לא אומר שזה יותר ויותר נכון. זה רק אומר, שזה משפט שאומרים אותו הרבה. העם בישראל הוא כנראה העם הסבלני ביותר, שניה אולי רק לשבדיה ההתאבדותית. קשה לבחון כל אדם בארץ ולראות כמה כושר סבילות יש לו - אבל... Continue Reading →
נגד עצמי
ראיתי פעם סרטון מצחיק שבו ערבי רפלקסיבי מבקר את הערביות: "אנחנו, זה תמיד ככה - אני נגד אח שלי. אני ואח שלי - נגד בן הדוד אני ובן הדוד נגד השכן, אני והשכן נגד השבט השני. אני והשבט השני -נגד מדינה אחרת"..וכו. כשגמרתי לצחוק הבנתי שאצלנו זה עוד יותר מטומטם: אני והשבט שלי נגד המדינה... Continue Reading →
נפילת השביט
בסמיכות זמנים מעוררת חשד, כתב "הארץ" ארי שביט הודה שהוא היה זה שהציף את הבעתיות של אי הסכמתו של עראפת להסכים להודות שהוא מכיר בזכותה של מדינת ישראל להתקיים- ופתאום צצה מאי שם אמריקאית שנזכרה לפתע שהיא לגמרי טראומטית מהטרדה מינית של שביט מלפני כמה שנים. מסתבר לכולנו ששביט "תפס את ידה בצורה מוזרה" ומאז... Continue Reading →
לאיראן תהיה פצצה עוד 8 שנים, באישור אובמה. עוד שמונה שנים ויום, חיזבללה פותח בירי על ישובי הצפון. בטיפטוף מורט עצבים שהוא כמעט עילה למלחמה. בסוף יותר מדי הרוגים מוציאים את ישראל למבצע שלום 'חיפה, וחדרה וצפון השרון'. - איראן מאיימת על בהפצצה גרעינית על אירופה על תמיכתה בצורר הציוני - העולם מאשים את... Continue Reading →
הארץ: לא מאוזן ולא אובייקטיבי. התפקיד היחיד של התאגיד: לבקר את נתניהו במדינה דמוקרטית - ונניח לרגע שישראל כזו - זכות הקיום של כלי תקשורת ציבורי היא אחת: ביקורת ■ ממש כמו גופים ציבוריים אחרים כמו מבקר המדינה או בנק ישראל לא מאוזן ולא אובייקטיבי - אינדוקטרינציה בלי בושה, יש מהמקפצה. גוף חדשותי לא יכול להיות... Continue Reading →
תאגיד את האמת קודם
רוצים תאגיד תקשורת ציבורי באמת? יש להקים ועדת אתיקה עיתנואית עם סמכויות כמו של יוע"מ של 20 חברים שיבחרו בבחירות ישירות על ידי האזרחים. ועדת האתיקה תדאג שתוכן הידיעות יהיה מגוון ובפרופורציות לדרגת חשיבות (להבדיל מהתעסקות בבקבוקים של שרה בשבועות של חתימת הסכם הגרעין עם איראן) כמו כן, היא דווקא כן תוודא שיהיה איזון ,... Continue Reading →
חד קרן
כל העולם מושקע פה במיליארדים, קרנות לשיפור הדמוקרטיה שלנו אם היו לוקחים את הכסף ומציבים חונך לכל פלסטיני- היה אפשר כבר להקפיץ את הפלסטינים היישר מהמאה השביעית למאה-ה-20 (ולא למאה ה-21 כי אז עדיף להשאיר אותם במצבם- הוא פחות נחשל מבמערב היום ) ואז לא היה צריך לשפר אותנו יותר כי היה שלום והכל היה... Continue Reading →
מושגון באזרחות אמיתית
מילון מקוצר. הסברים אין כי כבר כתבתי אותם בהרבה מקומות. הפעם זו כבר רק אזהרה. אם אתם נתקלים בביטויים האלו יש לקרוא אותם כפי שהם באמת: "לשפר את הדמוקרטיה" - לשפר את החלטת הבחור - לצורך רעיון יותר טוב ממה שהעם המסוכן והטיפש בחר בו. "דמוקרטיה מהותית": צ"ל - לא דמוקרטיה. "יותר דמוקרטיה" - מישהו... Continue Reading →